אחד הדברים המאתגרים איתם כולנו, מי יותר מי פחות, נאלצים להתמודד בימי הקורונה היא הבדידות. ישנן קבוצות רבות המתמודדות עם בדידות: קשישים, בעלי מוגבלות וצרכים מיוחדים, ולהבדיל- אנשים המתגוררים בגפם. ויש לא מעט כאלה.
בדידות חברתית הוא נושא שעד ימי הקרונה הלא עליזים, מיעטו לעסוק בו. שלא כמו ישראל, באנגליה ישנה שרה לענייני בדידות. כן, קראתם נכון. אולי היה כדאי שיתמנה כזה שר גם אצלנו, כי מדובר בתופעה חוצת גיל, מגדר ומעמד, שהינה רחבה ושכיחה הרבה יותר ממה שבדרך כלל אנשים מעלים על דעתם.
כמי שמנחה קבוצה של אנשים מבוגרים הסובלים מקושי חברתי, אני יכולה להעיד שדווקא הם במצב הזה, מראים יכולת התמודדות טובה יותר מהצפוי. אולי כי הם רגילים.
לעומתם, מי שהיה רגיל להתרועע עם חברים ובני משפחה, לצאת ולבלות מגלה לעיתים יכולת הסתגלות טובה פחות מזאת של אלו הבודדים הכרוניים.
ישנה עליה מדאיגה בשכיחות של דיכאון, חרדה והפרעות שונות בשל המצוקה הרגשית המתמשכת ולפי העתיד הנראה, אנו עלולים למצוא את עצמנו בסבב שני של סגר.
אז מה ניתן לעשות כדי לחזק את יכולת ההתמודדות שלנו עם הבדידות?
אחד המדדים לבריאות נפשית היא מידת הגמישות שלנו. תחשבו על זה רגע: המינים ששרדו בסופו של דבר, הם אלו שידעו להתאים את עצמם לתנאי האקלים והסביבה המשתנים. מי שלא השכיל לפתח מיומנויות ויכולות חדשות נכחד.
כעת אנחנו נמצאים בעולם חדש. מה שהיה אולי לא ישוב אף פעם להיות כמו שהתרגלנו אליו. ככל שנפנים שאכן המציאות השתנתה ונלמד כיצד ניתן לפעול במגבלותיה, כך נחזק את תחושת המסוגלות שלנו. ככל שנאבק ונסרב להכיר במציאות הזאת, כמו בכל מיני דברים אחרים בחיינו איתם אנו מתמודדים, כך יהיה קשה יותר.
האנרגיה שלנו מוגבלת. כדאי לשים לב למה שמתמקדים בו בתקופה הזאת: האם במחשבות בלתי פוסקות על מה שהיה, על המציאות הגרועה הנוכחית ומה שהייתי רוצה שיהיה? אלו מחשבות שלא מקדמות אותנו לשום מקום.
מחשבות שמנסות להפיק תועלת כלשהי מהמצב החדש יועילו הרבה יותר ויטעינו אותנו באנרגיה. כן, זה קשה בעיקר כשבודדים. אבל אולי יש פה הזדמנות לתחביב חדש שאף פעם לא היה לנו זמן להגיע אליו? אולי הצטברו המון ספרים שרצינו לקרוא ורק חיכו שנקרא אותם? אולי הבדידות הזאת תגרום לנו לחשב מסלול מחדש לגבי עיקר וטפל בחיים ולגבי הבחירות שבחרנו עד כה? אולי בזכותה נגלה בתוכנו כוחות שלא ידענו על קיומם ויכולת להעסיק את עצמנו ללא גירויים אין סופיים מבחוץ? זה תלוי בנו.
כשגרעין מוטמן באדמה ומוציא נבט, הנבט יוצא, אחרי שהגרעין שהה באדמה בבדידות מוחלטת ללא אור יום ונרקב. ללא השתהות במצב הזה לא היתה מתרחשת צמיחה. עולם הצומח יכול ללמד אותנו רבות על התמודדות נכונה עם מצבים של שלכת וקור בחיים, דוגמת המצב שהקורונה העמידה אותנו בתוכו. הבחירה שלנו היא האם להתחזק ולגדול מבפנים, עד יעבור זעם -או לנבול.
שירלי קורין – עו"ס
https://tipulbamercaz.co.il
