ההולכים ברחוב שינקין בגבעתיים לא יודעים כי בלב האזור השקט, מתחת לבניין מגורים, שוכנת לו חנות ספרים קטנטונת – ללא שם, או שלט.
שם, לקול מוזיקה הבוקעת מרדיו ישן, יושב לו אברהם וינשטוק, פנסיונר חביב בן-70, על כסא עץ עתיק ושומר על אוצר תרבותי בקנה מידה לאומי.
וינשטוק, כך הוא מספר, אגר במקום במהלך 12 השנים האחרונות אלפי ספרים, מספרי ילדים קלאסיים, ספרי בית ספר ומדע, עד למאות ספרים עתיקים החל מהמאה ה-19, אשר מתארים את ראשית ימי הציונות והחיים היהודיים בגלות ובפלסטינה.
"נדבקתי בחיידק הספרות כאשר הייתי ילד בן 16, ועבדתי בהוצאת ספרים" מספר וינשטוק. "הייתי עושה שליחויות עם ספרים חדשים לכל מני ספריות ומקומות בארץ ופשוט נדבקתי. אני אוהב ספרים".
גם לאלו אשר לא קונים ספרים, מציע אברהם להצטרף אליו לכוס קפה, עליה הוא מפליג בסיפורים על ספרים נדירים אותם הוא מחזיק. לנכנס לחנות, נדמה כי הדבר היחיד אשר מחזיק את התקרה והקומה מעל, הם הררי הספרים אשר מסודרים בחנות הפצפונת, מגובה הרצפה עד לתקרה, לעיתים גם 3 שורות ספרים לעומק המדף.
בין הספרים הנדירים במקום ניתן למצוא ספרים בחתימת ידיהם של שלונסקי וזאב, לצד ספר כלכלה מ-1900 אשר הודפס בעברית ספרותית בוורשה או ספר מ-1890 אשר הודפס באודסה ומתאר את תמיכת התושבים בגאולת אדמות בפלסטינה ותמיכה ביישובים היהודיים הראשונים במקום.
אברהם מספר שלמרות המצופה – בזמן מהפכת האינטרנט, יש קונים "תודה לאל" מכל הגילאים. מילדים אשר מחפשים אטלס או ספר קאסוטו, לצד "מחפשי אוצרות" אשר מוצאים בין אלפי הספרים, ספרי ילדים נדירים או סתם "מבוגרים" המחפשים "לקנות" טיפה נוסטלגיה מימי ילדותם.
כל המחפש את החנות, ימצא שם לא רק ספרות טובה, אלא גם קפה טוב ומספר סיפורים עם טעם של פעם.
