Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

וידויים מהכורסא

וידויים מהכורסא

להיות אוהד של האימפריה זה סוג של התמכרות שתמיד מעניין לחקור את עומקה או במילים אחרות-לבדוק עד כמה אנחנו מוכנים ללכת רחוק כדי להוכיח לעצמנו שוב שהשריטה עמוקה. אריק ברוורמן לא החמיץ הרבה משחקים של הפועל ר"ג כבר הרבה שנים.כמו ימאי וותיק יש לו בסיס בכל "נמל" מרוחק בארץ והסיפורים שלו משנות השבעים ועד היום ,תמיד מרתקים מחדש.

לקראת הדרבי שהתקרב ובא קיבלתי ממנו הצעה מעניינת- בדיקה עד כמה אנחנו באמת דפוקים.עד כמה ההשפעה של אי ההליכה לדרבי יכולה להשפיע עלינו. הפיצוי-ארוחת גורמה, אצלו בסלון, תוך כדי זה שהמשחק רץ על המסך בלייב.

ביקשתי לעיין בתפריט קודם לכן וכשהשתכנעתי ,אמרתי כן, רק שהרגלים ישנים קשה לשנות והגעתי לסלון כשאני חמוש במצלמה וצעיף. בכל זאת…דרבי זה דרבי ומי יודע אולי הייתי מתחרט במחצית ובורח לוינטר. סיקור הדרבי בצורה קצת שונה מבעד המסך הקטן…

פתיחת המשחק והדקות שבאו אחר כך נתנו לנו מספיק זמן כדי להתמלא מהמטעמים שהיו על השולחן.לפי ההערות הציניות של איציק זוהר לגבי רמת המשחק שהוצגה ,לא הפסדנו הרבה ורק טלפונים וסמסים שקיבלתי מכמה אוהדים שהיו במשחק וחיפשו אותי בין ההמונים תוך כדי שהם משמיעים לי את הקונצרט של הקהל ביציע החזירו אותנו למציאות והבהירו שאנחנו לא באמצע הקרנת משחק מערוץ היה היה.

השריקה למחצית ,פינוי השולחן והכנת הקפה היו זמן טוב להחליף רשמים מהסוג של- "לא הפסדנו כלום"או ה"טוב שלא הלכנו" המוכר והטוב ,שפופולרים במשחקים של 0-0 טקטיים להחריד ואופייניים לאוהדי כורסא שמתחבקים על כל תיקו ומצקצקים בלשונם אחרי הפסד.

פה ושם יצא לנו גם להקשיב לפרשנות המשחק המבריקה מצידו של איציק זוהר שאמר בדיוק את מה שהוא חושב ולא טעה בכלום ולשמוע אוהדים שעולים לקו השידור כדי להוציא קיטור. אחד מהם היה רון שלום ממעלה אדומים.אחד מאוהדיה השרופים של הכח בטרום עידן האיחוד שעלה לשידור כדי לספר על אובדן הצביון של הסגולים (צהובים) , דבר שאמנם עזר להעלות את הקבוצה לליגת העל אבל ניתק אותה מנמל הבית שלה . חומר למחשבה על כך שאין קבוצה בלי קהל ואפרופו קהל- היה יפה לראות את הצבא האדום עם המון פרצופים מוכרים זוכה למחמאות בשידור ומשמיע את קולו אל מול היציע המדולל של הסגולים-צהובים.

הדקות הקצרות הבאות שהיו מלוות בקפיצות שמחה,חיבוקים ושירים כשברקע יש את ההילוכים החוזרים נעצרות בשנייה אחת שבה אנחנו מבינים מה הולך לקרות מעכשיו. ג'ורג' דאטורו יוצא ואסי ברזילי נכנס במטרה לשמור על היתרון, מהלך שמזכה את יובל נעים במטח ביקורות מוצדק מצידו של איציק זוהר שמנבא בדיוק את מה שאנחנו עומדים לראות בהמשך- בונקר. ואכן-הכח עמידר לא שוברת את התחזיות ותוקפת כמו מתאגרף שאין לו מה להפסיד את שערו של והבה .

10 דקות מותחות עוברות וצ'קאנה עומד להיכנס, אך היציאה של חלוואני בישרה שרק הסוסים התחלפו והטקטיקה בעינה עומדת. דוס סנטוס המקומי מאבד את הראש ונכנס בבנאי. אדום. המומנטום חוזר ואנחנו כבר על הרגליים. עוד עשר דקות עוברות ,תוספת הזמן בעינה והצעקות בסלון מאיימות הורסות לשכנים את מנוחת הצהריים שנושמים לרווחה כשהם שומעים את היייישששששש האדיר שבוקע מהגרונות של שני המכורים שנופלים אחד בזרועות השני ונשבעים להיפגש בעתיד רק במכתש…

חצי הכוס המלאה: 1. היה טעים,אפילו מאד. 2. לא חזרנו עם קליפות גרעינים בתוך הקפוצ'ון. 3. עברנו מהכורסא לספה בלי לקבל מכות משוטרים. 4. השרותים נקיים. 5. אווירה של ליגת האלופות באור יום.

חצי הכוס הריקה: 1. היה קשה למצוא חנייה. 2. הפסדנו נצחון בוינטר שזה מה זה חשוב. 3. כשמצלמים את מסך הטלויזיה זה יוצא מטושטש.

ולפינת הפרשן הביתי, אריק ברוורמן: "קודם כל,קובי חסן ממשיך להוכיח שהוא שחקן ענק ולא רק במשחק הזה.אם הוא לא היה חוטף עונש ונעלם לחודשיים היינו היום עם הרבה יותר נקודות. שנית,חבל שיובל נכנס לבונקר בשלב מוקדם כל כך של המשחק והסתפק ב0-1 .ההוצאה של דאטורו היתה ויתור על משחק ההתקפה וזה בדיוק כמו בשבוע שעבר נגד הפועל באר שבע ולא תמיד יכול לעבוד בכל משחק אבל אני שמח מאד על הנצחון שמצמיד אותנו לצמרת הגבוהה. עוד 2-3 נצחונות ויהיה אפשר להגיד שנשארנו בטוח בליגה אבל חייבים לרדת מהר מהעץ ולעשות הכל כדי לנצח את הפועל עכו. יש לנו בעיה כשאנחנו באים מלמעלה ותמיד הפסדנו משחקים כאלה. המשחק בשבוע הבא-קו פרשת המים שלנו! "

וכך בעוד אנחנו לוגמים באיטיות את האספרסו, דאטורו מקבל את הכדור ברחבה,מנער את המגן ומוסר אחורה לקובי חסן שובר את הפסטורליה בסלון שהופך ברגע אחד ליציע אולטראס רק שעל הרצפה יש עכשיו כתמי קפה שחור במקום גרעינים(סליחה אריק…).

הרכב הפועל ר"ג: יניב והבה,אלי לוי,אבי סופר,תמיר בן עמי,שי בנאי,שוקי סדיס(קובי שריקי),שי רביבו,קובי חסן,ג'ורג' דאטורו(אסי ברזילי),אופיר חלוואני(קרלוס צ'קאנה)

חצי הכוס המלאה: 1. נצחון חוץ חשוב ומול יריבה מיתולוגית זה תמיד טוב. 2.קובי חסן. 3.משחק ההגנה שמשתפר משבוע לשבוע. 4.אנחנו בוחרים להישאר צנועים-חוץ המבטחים מתקרב בלי אף מילה על עלייה.

חצי הכוס הריקה: 1.הירידה לבונקר אחרי שער היתרון מוכיחה את עצמה כבר שבועים ברציפות. זה המאמן וזו שיטתו.כל עוד זה מצליח ויש נקודות הכל טוב אבל לטווח ארוך זה עלול להיות מסוכן .

*הכתבה והתמונות באדיבות אתר ''המכתש''

התוכן כי חם במקומונט גבעתיים
איך הרכב מוסיקלי משפיע על האירוע שלכם?
שיקול חשוב לכל מי שמתכנן אירוע בלתי נשכח הוא האם...
מוזיקה לאירועים דתיים
היהדות עשירה במסורות ובסמלים, וכך גם האירועים בה, אשר מהווים...
הורים זה הזמן לגרום לילדיכם לקחת חלק בקדמה
בנוף הטכנולוגי המתקדם במהירות של היום, הצגת ילדים לרובוטיקה בגיל...
מצדיעים לשורדי השואה
אירוע ההוקרה השנתי לשורדי ושורדות שואה בגבעתיים, נערך בתיאטרון גבעתיים מאות...
מכללת קוד והייטק לילדים
העולם משתנה במהירות, והטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מאי פעם. מה...
טבע אורבני בעין העדשה
נמרוד שחם, הדס צורף ועדי זהר הם הזוכים בתחרות "צילום...
הדשן בגן רבקה ירוק יותר. לראשונה בגבעתיים: קומפוסטר לשימוש חופשי של התושבים
היחידה לקיימות באגף שפ"ע הקימה את המדשן (קומפוסטר) העירוני הראשון...
איך לבחור מסעדה חלבית בצפון?
תחילה, ניתן לומר באופן חד משמעי כי בעת בה אנו...
גוזרים את הסרט: מתחם גני הילדים החדש נחנך באופן רשמי
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: " מדובר במבנה מודרני בעל...
קרקע פורייה לתחילתה של ידידות מופלאה
מחזור נוסף של הפרויקט המוצלח "מרפסות פורחות בגבעתיים" יוצא לדרך לאור...