Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

כפר קאסם וגבעתיים מציגות: תחילתה של ידידות מופלאה

כפר קאסם וגבעתיים מציגות:  תחילתה של ידידות מופלאה
קרדיט: דוברות גבעתיים

מרכז הגישור בגבעתיים יזם יחד עם מכרז הגישור בכפר קאסם ותכנית גישורים,

פרויקט חדש בין שתי הערים "שיח נשי ישראלי"

 

במהלך מבצע "שומר החומות" התערער דו הקיום במדינה ונפגעו יחסי השכנות בין ערבים ויהודים.  בעת המשבר, יצאו ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק וראש עירית כפר קאסם, עו"ד עאדל בדיר,  בסרטון מאחד עם מסר של פיוס לתושבים.

כהמשך למאמץ של ראשי הערים בקידום השיח ויישור ההדורים, מרכז הגישור, הפועל תחת מחלקת קהילה בעמותת קהילתיים, בניהולה של עו"ד דורית קראוס שחר, הגה רעיון של קיום מעגלי הקשבה ושיח בין שתי הערים. המיזם יצא לפועל ויחד עם תכנית גישורים– לקידום הדיאלוג וישוב סכסוכים בקהילה בניהולה של נועה שלו ושייח' תייסיר מחאמיד, רכז תחום גישור ודיאלוג בקהילה בחברה הערבית, התקיים אירוע של מעגלי שיח ודיאלוג משותפים. ההחלטה לקדם דיאלוג נשי נבעה מתוך האמונה בכוחן של נשים לחולל שינוי ולגשר בין פערים.

דורית קראוס שחר, אשר פתחה את הערב ציינה כי: "מרכזי הגישור בקהילה וגם המרכז שלנו בגבעתיים, עוסקים ביישוב סכסוכים בהסכמה, בין היתר, במודל של דיאלוגים קהילתיים וזאת מתוך הנחה שתפיסת הקונפליקט מושפעת מההקשר התרבותי, הנורמות והערכים של הקבוצות והמגזרים השונים בחברה".

אורלי-לי ניב, סגנית ראש העיריה ברכה: "כשאני חושבת על הסכסוך הערבי ישראלי ועל פרשת הטבח בכפר קאסם משנת 1956, אני מתרגשת מאוד מהמפגש הזה. בסוף אין תחליף לשיח בינאישי ולהכרות עמוקה, כשהמטרה הוא שנבנה שיתופי פעולה מתמשכים לחיזוק הקשר".

אור-לי ניב סגנית ראש עיריית גבעתיים ושייח' ד"ר איאד עמאר, מנהל התיכון המקיף בכפר קאסם וראש תכנית "שייחים מגשרים במוזאיקה" הרכיבו רשימת משתתפות איכותיות המכילה נשים המאמינות בתהליך, בעלי רצון להידברות וליצירת שינוי, ביניהן: נשות חינוך- רכזות פדגוגיות, מנהלות בתי ספר, מורות, פעילות חברתיות בוועדי הורים, מגשרות ונציגות דור ההמשך, תלמידות פעילות במועצות תלמידים משתי הערים. אחת המשתתפות, הייתה גם חדיג'ה עיסא האישה הראשונה המשמשת כחברת מועצה בכפר קאסם.

את מעגלי ההקשבה הנחו דר' רויטל חמי זינימן, מגשרת במרכז הגישור ומנהלת את מרכז הגישור בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ באונ' בר-אילן ותייסיר מחאמיד, רכז תחום גישור ודיאלוג בקהילה בחברה הערבית. מעגלי הקשבה, משמשים ככלי ליצירת הסכמות בחברה מרובת זהויות, מקורם בשבטים האינדיאנים בקנדה ובצפון אמריקה ותכליתם לאפשר מקום בטוח ולא שיפוטי בו ניתן לדון על נושאים, להביע רגשות, להגיב לאחר , לשתף בידע ללא כל הפרעה.

במעגלי ההקשבה התבקשו לענות על השאלה- "מה את יודעת על התרבות השנייה?" רבות מהמשתתפות היהודיות ציינו כי ארץ הולדת הוריהם היא במדינה ערבית וכי הן חשופות לשפה ולתרבות מגיל צעיר. המשתתפות הערביות למדו באוניברסיטאות עם רוב יהודי ומכירות את התרבות ובמיוחד את השפה העברית על בוריה. אחת המשתתפות ציינה שהיא מכירה את שפת התלמוד על בוריה ועל הדמיון לקוראן. משתתפת אחרת סיפרה על הניכור אותו חשה בשנה הראשונה באוניברסיטה העברית, כאשר התבקשה להוריד את הבורקה באחד השיעורים.

 

רוב הנשים הביעו צער כי אין ממשקי שיתוף פעולה בין ערבים יהודים ואין הכרה הדדית של התרבות והביעו רצון ליחסי שלום ואחווה בין שתי התרבויות ללא פחד. ג'ומאנה, רכזת פדגוגית בבית הספר המקיף בכפר קאסם סיפרה כי בתקופת המהומות של שומר חומות ליוותה את תלמידיה מכפר קאסם למרכז פרס ומאוד חששה. אחת המשתתפות הוסיפה כי: "החלום שלי שהילדים שלי יפגשו עם ילדים ערבים, יכירו אותם ולא יפחדו".

אור-לי ניב, נולדה ביפו לאב שעלה ממרוקו וגדלה בשכונה מעורבת, למרות זאת, היא שיתפה כי התחושות בבית כלפי הצד השני התאפיינו בחשדנות וניכור. רק כאשר ראתה את הקשר שנוצר בין בנה לבין ילד ערבי שפגש בנופש, הצליחה להתנער מתחושת הפחד שטבעו בה בילדותה. זו הייתה עבורה חוויה מתקנת.

השאלה הנוספת שהתבקשו לענות היא- "איזה שיתוף פעולה יתכן בין שתי ערים בעלות תרבויות שונות וכיצד אוכל לקדם אותו?" הצורך שעלה מכל המשתתפות, הוא שהילדים יכירו את התרבות השנייה ללא פחד, עם דגש על החשיבות להתחיל מגיל צעיר. סבאא, אשת חינוך הסבירה כי: "אני רוצה שישמעו את הדעות שלי ולא רק ידברו על האוכל הערבי".

 

תהילה, פעילה במועצת הנוער, בבני עקיבא ובכנפיים של קרמבו, סיפרה כי היא דתיה ואינה מכירה בני נוער ערבים והתרגשה לפגוש את ליאן, פעילה במועצת תלמידים בכפר קאסם וגילתה כי שתיהן מתנדבות במד"א ויש להן הרבה במשותף. תהילה הביעה רצון ליצור קשר באמצעות מועצות הנוער של שתי הערים.

המשתתפות העלו רעיונות לקירוב תרבותי כמו לימוד השפה הערבית באמצעות שירים, מפגשים ומוזיקה, כמו גם פעולות נוספות של פעילויות ספורט משותפות, מספרי סיפורים, דיאלוג דרך קולנוע כשהתוצר הסופי יהיה סרט משותף בשיתוף מגמות תקשורת בתיכונים.

אחת המשתתפות סיכמה: "כל שיתוף פעולה יהיה מניב וטוב. כשיש רצון ואהבת אדם, ניתן לגשר על כל פער. כולנו בני אדם".

קרדיט: דוברות גבעתיים
קרדיט: דוברות גבעתיים
התוכן כי חם במקומונט גבעתיים
באילו מקרים מומלצת התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה?
משפחה היא מקור לנחת וגם בסיס למשאבים חיוניים לחיים. במקביל...
למה לא כדאי לוותר על חיפויים שונים לקירות?
השקעתם לאחרונה לא מעט בעיצוב המחודש של הסלון שלכם? עשיתם...
טיפול בירושה: ממה מתחילים?
כאשר אדם אהוב כמו אחד ההורים הולך לעולמו, זוהי טלטלה...
התעללות בבעלי חיים
לפני שמתעמקים בהיבטים המשפטיים, נדגיש כי התעללות בבעלי חיים היא מעשה...
יום הולדת כבקשתך- איך יוצרים יום הולדת למי שלא אוהב חברים
אם הילד שלכם אינו אוהב חברים באופן מוצהר או בולט...
חברות בדק בית - למה זה חשוב?
כאשר אנו רוכשים נכס, בין אם מדובר בבית פרטי, דירה...
ניו בורן צילומים מקצועיים עם הסטודיו של נסיה
ניו בורן צילומים מי מאיתנו לא נמס כשהוא רואה תמונות של...
הכול על גידור ביתי
בתחום הגידור הביתי אנחנו רואים שהצורך רק עולה עם השנים,...
טיפול מונגש ויעיל למיצוק העור מהבית עם גלי רדיו
אנשים רבים מחפשים אלטרנטיבות לניתוחים קוסמטיים שאינם כוללים חתכים או...
ללמוד מקצוע מבוקש ויצירתי
מקצועות הביוטי למיניהם הם מהמקצועות הטובים ביותר שיש למי יש...