Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

כפר קאסם וגבעתיים מציגות: תחילתה של ידידות מופלאה

כפר קאסם וגבעתיים מציגות:  תחילתה של ידידות מופלאה
קרדיט: דוברות גבעתיים

מרכז הגישור בגבעתיים יזם יחד עם מכרז הגישור בכפר קאסם ותכנית גישורים,

פרויקט חדש בין שתי הערים "שיח נשי ישראלי"

 

במהלך מבצע "שומר החומות" התערער דו הקיום במדינה ונפגעו יחסי השכנות בין ערבים ויהודים.  בעת המשבר, יצאו ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק וראש עירית כפר קאסם, עו"ד עאדל בדיר,  בסרטון מאחד עם מסר של פיוס לתושבים.

כהמשך למאמץ של ראשי הערים בקידום השיח ויישור ההדורים, מרכז הגישור, הפועל תחת מחלקת קהילה בעמותת קהילתיים, בניהולה של עו"ד דורית קראוס שחר, הגה רעיון של קיום מעגלי הקשבה ושיח בין שתי הערים. המיזם יצא לפועל ויחד עם תכנית גישורים– לקידום הדיאלוג וישוב סכסוכים בקהילה בניהולה של נועה שלו ושייח' תייסיר מחאמיד, רכז תחום גישור ודיאלוג בקהילה בחברה הערבית, התקיים אירוע של מעגלי שיח ודיאלוג משותפים. ההחלטה לקדם דיאלוג נשי נבעה מתוך האמונה בכוחן של נשים לחולל שינוי ולגשר בין פערים.

דורית קראוס שחר, אשר פתחה את הערב ציינה כי: "מרכזי הגישור בקהילה וגם המרכז שלנו בגבעתיים, עוסקים ביישוב סכסוכים בהסכמה, בין היתר, במודל של דיאלוגים קהילתיים וזאת מתוך הנחה שתפיסת הקונפליקט מושפעת מההקשר התרבותי, הנורמות והערכים של הקבוצות והמגזרים השונים בחברה".

אורלי-לי ניב, סגנית ראש העיריה ברכה: "כשאני חושבת על הסכסוך הערבי ישראלי ועל פרשת הטבח בכפר קאסם משנת 1956, אני מתרגשת מאוד מהמפגש הזה. בסוף אין תחליף לשיח בינאישי ולהכרות עמוקה, כשהמטרה הוא שנבנה שיתופי פעולה מתמשכים לחיזוק הקשר".

אור-לי ניב סגנית ראש עיריית גבעתיים ושייח' ד"ר איאד עמאר, מנהל התיכון המקיף בכפר קאסם וראש תכנית "שייחים מגשרים במוזאיקה" הרכיבו רשימת משתתפות איכותיות המכילה נשים המאמינות בתהליך, בעלי רצון להידברות וליצירת שינוי, ביניהן: נשות חינוך- רכזות פדגוגיות, מנהלות בתי ספר, מורות, פעילות חברתיות בוועדי הורים, מגשרות ונציגות דור ההמשך, תלמידות פעילות במועצות תלמידים משתי הערים. אחת המשתתפות, הייתה גם חדיג'ה עיסא האישה הראשונה המשמשת כחברת מועצה בכפר קאסם.

את מעגלי ההקשבה הנחו דר' רויטל חמי זינימן, מגשרת במרכז הגישור ומנהלת את מרכז הגישור בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ באונ' בר-אילן ותייסיר מחאמיד, רכז תחום גישור ודיאלוג בקהילה בחברה הערבית. מעגלי הקשבה, משמשים ככלי ליצירת הסכמות בחברה מרובת זהויות, מקורם בשבטים האינדיאנים בקנדה ובצפון אמריקה ותכליתם לאפשר מקום בטוח ולא שיפוטי בו ניתן לדון על נושאים, להביע רגשות, להגיב לאחר , לשתף בידע ללא כל הפרעה.

במעגלי ההקשבה התבקשו לענות על השאלה- "מה את יודעת על התרבות השנייה?" רבות מהמשתתפות היהודיות ציינו כי ארץ הולדת הוריהם היא במדינה ערבית וכי הן חשופות לשפה ולתרבות מגיל צעיר. המשתתפות הערביות למדו באוניברסיטאות עם רוב יהודי ומכירות את התרבות ובמיוחד את השפה העברית על בוריה. אחת המשתתפות ציינה שהיא מכירה את שפת התלמוד על בוריה ועל הדמיון לקוראן. משתתפת אחרת סיפרה על הניכור אותו חשה בשנה הראשונה באוניברסיטה העברית, כאשר התבקשה להוריד את הבורקה באחד השיעורים.

 

רוב הנשים הביעו צער כי אין ממשקי שיתוף פעולה בין ערבים יהודים ואין הכרה הדדית של התרבות והביעו רצון ליחסי שלום ואחווה בין שתי התרבויות ללא פחד. ג'ומאנה, רכזת פדגוגית בבית הספר המקיף בכפר קאסם סיפרה כי בתקופת המהומות של שומר חומות ליוותה את תלמידיה מכפר קאסם למרכז פרס ומאוד חששה. אחת המשתתפות הוסיפה כי: "החלום שלי שהילדים שלי יפגשו עם ילדים ערבים, יכירו אותם ולא יפחדו".

אור-לי ניב, נולדה ביפו לאב שעלה ממרוקו וגדלה בשכונה מעורבת, למרות זאת, היא שיתפה כי התחושות בבית כלפי הצד השני התאפיינו בחשדנות וניכור. רק כאשר ראתה את הקשר שנוצר בין בנה לבין ילד ערבי שפגש בנופש, הצליחה להתנער מתחושת הפחד שטבעו בה בילדותה. זו הייתה עבורה חוויה מתקנת.

השאלה הנוספת שהתבקשו לענות היא- "איזה שיתוף פעולה יתכן בין שתי ערים בעלות תרבויות שונות וכיצד אוכל לקדם אותו?" הצורך שעלה מכל המשתתפות, הוא שהילדים יכירו את התרבות השנייה ללא פחד, עם דגש על החשיבות להתחיל מגיל צעיר. סבאא, אשת חינוך הסבירה כי: "אני רוצה שישמעו את הדעות שלי ולא רק ידברו על האוכל הערבי".

 

תהילה, פעילה במועצת הנוער, בבני עקיבא ובכנפיים של קרמבו, סיפרה כי היא דתיה ואינה מכירה בני נוער ערבים והתרגשה לפגוש את ליאן, פעילה במועצת תלמידים בכפר קאסם וגילתה כי שתיהן מתנדבות במד"א ויש להן הרבה במשותף. תהילה הביעה רצון ליצור קשר באמצעות מועצות הנוער של שתי הערים.

המשתתפות העלו רעיונות לקירוב תרבותי כמו לימוד השפה הערבית באמצעות שירים, מפגשים ומוזיקה, כמו גם פעולות נוספות של פעילויות ספורט משותפות, מספרי סיפורים, דיאלוג דרך קולנוע כשהתוצר הסופי יהיה סרט משותף בשיתוף מגמות תקשורת בתיכונים.

אחת המשתתפות סיכמה: "כל שיתוף פעולה יהיה מניב וטוב. כשיש רצון ואהבת אדם, ניתן לגשר על כל פער. כולנו בני אדם".

קרדיט: דוברות גבעתיים
קרדיט: דוברות גבעתיים
התוכן כי חם במקומונט גבעתיים
מאפיין אדריכלי מרשים
חיפוי קיר מעץ הוא מאפיין אדריכלי מכובד המעניק לכל חלל...
איך להעביר את המסרים שלכם בדרך אפקטיבית?
תוכן שיווקי יכול לשרת אתכם בכמה פורמטים ואחד המוצלחים והטובים...
מגוון עיסויים מקצועיים
ייתכן שמגוון האפשרויות של דירות דיסקרטיות לא יהיו זמינות בכזו...
גישה עדינה לירידה במשקל לאחר לידה
חוויית ההיריון, הלידה והבאת חיים חדשים לעולם היא יוצאת דופן...
הזהב הנוזלי של ישראל
שמן זית ישראלי ידוע באיכותו יוצאת הדופן ובטעמו העשיר. שמן...
תכנון גינות יוקרה
כל אחד מעוניין שהגינה שלו תשרת אותו ואת משפחתו בצורה...
טקס חנוכת מגרש פטאנק ע"ש אריה ילוב
בשבוע שעבר נחנך מגרש פטאנק חדש בגן חיל האוויר על...
התלמידות מפיצות אהבה לותיקי העיר רעננה
מתוך מטרה להאיר קצת ולהפיץ טוב דווקא בימים אלה, תלמידות...
עידו חג'ג', נשיא ברצלונה ובכיר בנטפליקס משקיעים בסטארט-אפ סקילסט שילמד את הילדים שלכם כדורגל מכוכבי ענק כמו לבנדובסקי, מודריץ' רוברטו קרלוס ואחרים.
המהפכה הדיגיטלית שהעולם עובר אינו פוסח על כל התחומים. אוניברסיטאות...
פעם שלישית עץ: סבב 3 של פרויקט "אמץ עץ" בגבעתיים יוצא לדרך, במטרה לסייע לבלימת ההתחממות הגלובלית
לאחר הצלחה גדולה בסבבים קודמים של פרויקט "אמץ עץ", במסגרתו...