ספר חדש מאת הילה קומם, בהוצאת "קוראים". שלוש גיבורות מחפשות אחר האמת הפנימית ואחר האהבה. שלוש נשים, שלוש ערים, שלושה סיפורי מסע במקום ובזמן.
עלמה היא סטודנטית בחופשה. החבר שלה יוצא למשימה עלומה ומסוכנת; יחסיה עם שותפתה לדירה עולים על שרטון. היא נענית להזמנה של הדודנית סוניה, דמות הפכפכה ומלאת שיק, לבקר בסלון של מיסייה איב סן-לורן בפאריס. סוניה מבטיחה לעלמה – שמלת חתונה בעיצובו של מיסייה, סן-לורן, אך הביקור בסלון מתמהמה.
שירה היא רווקה תל-אביבית בת שלושים, אמנית חולמנית שמזמן אינה יוצרת, עובדת בשולי תעשיית המוזיקה ומדי ערב נרדמת מול הטלוויזיה. במסיבת הסילווסטר של חבריה בקהילת המוזיקאים הקלאסיים "מבקשי הדרך", היא פוגשת פסנתרן חיוור וצעיר, שמחזיר התרגשות ופרפרים לחייה.
אביבה היא אישה בת חמישים שעוברת לדירה שכורה בתל-אביב אחרי משבר עמוק בנישואיה לרופא. בעודה פורקת ארגזים היא חווה מחדש את השנה האחרונה בחייה ומתעמתת עם חלומות נעוריה כשהיתה סטודנטית לזמרה באיטליה של תחילת שנות השבעים.
שלוש הגיבורות מחפשות אחר האמת הפנימית והאהבה, בסדר הזה. נפש האמן שלהן מנסה למצוא לעצמה ביטוי בסביבה הבורגנית.
הכתיבה הריאליסטית של הילה קומם מפעילה אצל הקוראים את מלוא החושים, כך שהם יריחו את ניחוח הקרואסון בבראסרי בפאריס, או לחילופין את ריח האשפה בזמן שביתה בתל אביב; ישמעו את ארתור רובינשטיין מנגן פרלודים של שופן ויעלו בדמיונם את הטורקיז של נהר הארנו עם הוורוד העתיק והחם של הבתים בפירנצה.
זהו ספרה הראשון של הילה קומם, ילדת ישראל (1969), בעלת משרד יחסי הציבור "אוצר תרבות" ששם לו למטרה לקדם את התרבות, את החינוך ואת החינוך לתרבות בישראל.
כשהייתה בכיתה ג' ביקשה המורה לציור מהתלמידים לצייר את עצמם במקצוע בו הם רוצים לעסוק. הילה ציירה עצמה כסופרת. אחרי הצבא פנתה ללימודי פסיכולוגיה אך נהנתה יותר מלימודי צרפתית. בהמשך עבדה ככתבת ב"גלריה" וב"דבר ראשון" וכתחקירנית בטלוויזיה, השלימה תואר שני בתקשורת ובחרה להתרכז ביחסי ציבור.
רק אחרי שפתחה משרד יחסי ציבור משלה בתחום שאותו בחרה לקדם – חינוך ותרבות, מצאה את ה"פנאי הנפשי" לכתוב. את המעבר מכתיבה שיווקית לספרותית היא עשתה בעבודה עם העורכת גל קוסטוריצה, אותה פגשה במקרה במסיבה, כשהיתה "תקועה" עם טיוטה שנייה ולא מספקת של סיפור מסע לפאריס.
בזמן העבודה על הנובלה "מיסייה יכין לך שמלה" נולדו הנובלה השנייה והשלישית. מפגש עם העורכת עשי וינשטיין מהוצאת "קוראים" הביא את הספר לדפוס.
