הנה הגיע היום הראשון בכיתה א'. התרגשות רבה מציפה את ההורים, לקראת אותו הרגע בו הגוזל הקטן פוסע, סוף סוף, לבית הספר. תיק גדול על הגב, זוג רגליים קטנות מבצבצות מתחתיו, ומשימות רבות מצפות לו בדרכו לגילוי עולמות חדשים.
אך ההחלטה הקודמת להשתלבות בבית הספר, אינה החלטה פשוטה עבור הורים רבים. לעיתים היא מלווה בחששות, משום שקשה להגיע לכדי מסקנה חד משמעית בנוגע למידת בשלותו ומוכנותו של הילד למעבר זה. הדוגמא הנפוצה ביותר, היא פער בין היכולות הרגשיות לאינטלקטואליות למשל: כאשר הילד מגלה רמה קוגניטיבית גבוהה, אך עדיין פורץ בבכי בכל פעם שהוא נתקל בכישלון.
מאחר וציורי הילדים משקפים את עולמו הפנימי של הילד על היבטיו השונים, ניתן באמצעותם לקבל מענה לגבי מידת בשלותו ותפקודו העתידי במסגרת הבית ספרית. בדיקה מוקדמת של הציורים, עשויה לאפשר להורים להצטייד בכלים מתאימים, שיסייעו להם בקידום ילדיהם לקראת ההשתלבות.
כאשר בודקים את מידת הבשלות והמוכנות לכיתה א', נבחנים מספר מישורים:
הראשון, בדיקת המוכנות הפיסית. כאן נבדק תחום המוטוריקה העדינה שמתבטא בחיי הילד ביכולתו לרכוס כפתור, להשחיל חרוזים, לגזור צורות ועוד. כמו כן, נבדקת יכולת להפרדת תנועה. כלומר: תנועה בציור מתוך הזזת שורש כף היד, ולא מתוך הזזת הכתף והרמת המרפק.
בתחום המוטוריקה הגסה נבדקת היציבה הטובה, שיווי משקל בטיפוס על סולמות או קפיצה על רגל אחת, טונוס שרירים תקין, רכיבה על אופניים ועוד. מאחר והציור דורש מהילד הפעלה של הגוף ברמות שונות, נושאים אלו יתבטאו גם בציורים דרך אופן ציור הצורות, איכות הקו וסוג הלחץ שהילד מייצר.
למשל בציור של דניאל, בת ה-5 ניתן לראות את איכות שליטתה בכלי הציור, והדיוק שאליו היא מצליחה להגיע ביצירת קשת הקווים בגג הבית. הפרעות במערכת הקואורדינציה של מוח – עין- יד, משתקפת אף היא בציורים וחשוב לטפל בה, בטרם תגרום לקשיים בלמידה וביכולת הריכוז ובעקבות כך, לפגיעה במוטיבציה של הילד.
השלב השני, הוא בדיקת המוכנות הקוגניטיבית. הוא כולל בדיקת תפישה כמותית ומושגים חשבוניים שונים, תפיסה חזותית ושימת לב לפרטים ולהבדלים, זיכרון שמיעתי וזיהוי צלילים, אוצר מילים ויצירת מבנה עלילתי לפי תמונה. כמו כן, נבדקת יכולת למיון על פי שני ממדים (למשל: צבע וצורה), היבטים שונים הקשורים ליכולות קשב וריכוז ועוד.
בתחום הזה, יש לשלב במקביל לציורים הספונטאניים שהילד מצייר על דף חלק, גם מבדקי ציור ספציפיים שבוחנים את אופן התמודדותו עם מצב נתון כלשהו. בבית הספר, נדרשת מהילד יכולת לחשיבה רב שלבית ותכנון טרם ביצוע. בבית, ניתן לקדם את יכולת זו דרך פעולות פשוטות הדורשות התפתחות בשלבים כמו: הכנת עוגה או עריכת שולחן. בציורים, ניתן למצוא זאת באופן טבעי כבר מגיל 4, כאשר הילד משתהה בטרם הוא מתחיל לצייר ומתכנן למעשה את מהלכיו.
נקודה נוספת, היא היכולת להתייחס לפרטים קטנים בתוך מכלול, ולהשתמש בסימנים גראפיים מופשטים ליצירת צורה בעלת משמעות חדשה. למשל האופן בו דניאל מציירת את הדשא: הוא אינו דומה לצמיחת הדשא במציאות, אך ברור לצופים שמדובר בדשא במשמעותו הסמלית. היכולת הזו, מקרבת אותה לקראת לימוד קריאה וכתיבה. שם, תצטרך ללמוד כיצד לשלב בין סימנים מופשטים (אותיות) המורכבים מקווים וצורות גיאומטריות מוכרות, כך שיקבלו משמעות חדשה (מילה).
היבט נוסף בהתפתחות הקוגניטיבית, הוא היכולת להבחין בין עיקר לטפל, והיכולת להשתמש בהכללה ובהמשגה במטרה להסיק מסקנות. גם יכולות אלה מקדמות בהמשך את תחומי הבנת הנקרא, חשבון ואחרים. בציורים, קיימים מספר מקומות בהם כדאי לבדוק את תחום זה, דוגמא לכך ניתן לראות בציור הפרח של דניאל: היא בוררת מתוך מרכיביו הרבים של הפרח את החיוניים ביותר. לשם הבנת מושג 'הפרח', מבחינתה מספיקים עלי הכותרת והגבעול.
המישור השלישי הוא בדיקת הבשלות הרגשית. זו בשלות המתפתחת מיום הולדתו של הילד, ושום קורס הכנה לכיתה א' לא ישנה אותה. עולם הרגש מתפתח בסביבתו הטבעית של הילד ולהורים תפקיד משמעותי בהתפתחות זו. לכן, חשוב שיהיו מעורבים בעולמו הרגשי שברוב המקרים, אינו מבוטא במילים אלא בדרכים עקיפות, שהציור היא אחת מהן.
הבשלות הרגשית היא בעלת חשיבות מרכזית לקראת כיתה א', כי כשהילד מרגיש בטוח בעצמו ובכשרונותיו נבנה הבסיס הטוב והפורה ביותר ללמידה.
קושי בתחום זה, עלול להקרין על תפקודו של הילד בשאר התחומים. בתחום הרגשי, נבדקות יכולות לתפקוד עצמאי, דחיית סיפוקים, זיהוי וביטוי רגשות, התמודדות עם תסכולים ומצבי אי וודאות, יכולת קבלת מרות, הבנת מושגי זמן ותפקוד בהתאם להם, היכולת לשמר מידע ולהתאימו למצב חדש ועוד.
בשעות הפנאי, חוגים שונים עשויים לקדם התפתחות בתחום זה למשל: חוג של ספורט קבוצתי כמו כדורגל או כדורסל, עשוי לתרום לדחיית סיפוקים ולהתמודדות עם תסכולים.
בציורים, ניתן לראות זאת בעיקר דרך הצבעים והשילובים שהילד בוחר, התנהלותו הבטוחה או המהוססת במרחב הדף, ושוב דרך איכויות הקו כגון: קו רועד וחסר בטחון לעומת קו תנופי ומלא נוכחות, כפי שניתן לראות בציור הדשא של דניאל.
התחום הרביעי שנבדק הוא בדיקת הבשלות החברתית. במסגרת זו, נבדקים אופני הסתגלותו של הילד למצבים חדשים, דרכי התקשרותו עם בני גילו, כולל יכולת לשיתוף פעולה ומשחק עם מספר ילדים במקביל, ויתור והתחשבות, הקשבה לאחר, כיבוד כללי המשחק ועוד.
בציורים, נבדקים בין היתר סגנון ההתארגנות על הדף ומידת הגמישות המחשבתית שמתבטאת באיכות הקווים, כמו גם בחקירה חוזרת ונשנית של אלמנט מסוים – המופיע כל פעם באופן חדש ומקורי, ומעיד על סקרנות ומוטיבציה להתנסויות חדשות. ליכולות חברתיות יש ביטויים רבים אחד מהם הוא האופן בו דניאל מציירת את הגג ומשקיעה בו תשומת לב רבה, כאשר בציורים אחרים שלה היא מציירת גגות בכל פעם באופן שונה.
