בניגוד לתקלות זיכרון טבעיות פה ושם, אלצהיימר היא מחלה של ממש, אבל הגיע הזמן לשנות את התפיסה שאין מה לעשות נגדה. אבחון מוקדם של אלצהיימר, הגורם העיקרי לדמנציה בקרב מבוגרים, יכול לעכב מאוד את התופעה, אבל המדינה טרם הכניסה אותו לסל הבריאות.
בינתיים, גם פעולות פשוטות כמו משחק ברידג', התעמלות והקפדה על לחץ דם מאוזן יכולות לעזור לשור על המוח כמו חדש
אולי זה מפתיע, אבל יש מה לעשות נגד אלצהיימר. עד לא מזמן ההנחה המקובלת בחברה ובקהילה הרפואית היתה שאין מה לעשות, אבל הגיע הזמן לחשוב אחרת.
מחלת האלצהיימר, המהווה את הגורם העיקרי לדמנציה ("שיטיון" בעברית) בקרב מבוגרים, ומחלות ניווניות אחרות של המוח, נתפסת כ"עונש שצריך להתפלל שלא ללקות בו. ה"עונש" הזה מטריד מבוגרים רבים, החוששים מאיבוד השליטה על המחשבה, ובצדק, אומר ד"ר ניר גלעדי, מנהל היחידה להפרעות תנועה והשירות לסקר המוח במרכז הרפואי תל אביב.
שכיחותן של דמנציה, ירידה מנטלית, שבץ מוח, ניוון והפרעות בהליכה ובשיווי משקל, או אפילו נפילות, גוברת עם העלייה בתוחלת החיים. עם זאת, המחשבה שאין מה לעשות התבררה כמוטעית. "הציבור הרחב איננו מודע מספיק לטיפולים מקדימים העשויים למנוע או לדחות את התפרצות המחלות הקשות הללו, אומר ד"ר גלעדי. "ניתן לזהות גורמי סיכון למחלות המוח השונות כדוגמת האלצהיימר. מוח טרם התפרצותן, ובאמצעות טיפול מתאים לדחות את הופעתן של המחלות הקשות הללו. כאשר מדובר במחלות המוח של הגיל השלישי, העלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בתפקודי המוח השונים ולהגביל מאוד את עצמאותו של החולה, משמעות דחייתן בשנים אחדות שוות ערך לעתים קרובות למניעה מלאה".
פעולות פשוטות, עיכוב גדול
"ירידה מנטלית הנובעת ממחלת האלצהיימר מתחילה שנים רבות בטרם אובחנה המחלה, וזאת על רקע תהליכים ניוונים ממוקדים יותר במוח. ניתן היום לאבחן אנשים בריאים, החוששים מהתפתחות הפרעות זיכרון או ירידה בתפקוד המנטלי, ולקבוע את רמת תפקודם הקוגניטיבי, לאמת או לשלול את הבסיס לחששם ולהנחותם כיצד לדחות או להאט תהליכי ניוון, העלולים להביא להופעת אלצהיימר", מבהיר ד"ר גלעדי.
האבחון נעשה במסגרת מבחנים נוירופסיכולוגיים רגישים באמצעות משחקי מחשב: הנבדק יושב מול מסך המחשב ומשיב לשאלות או מבצע מטלות שונות על ידי לחיצה על המקלדת או על העבר. ביצועי הנבדק נבחנים בהשוואה לתפקוד המצופה מאנשים בריאים באותה שכבת גיל, והם מאפשרים לאתר הפרעות בתפקודי זיכרון,
תפקודי ניהול, התמצאות מרחבית, תפקודי שפה ויכולת ריכוז. "היום ברור כי אנשים המאובחנים כלוקים בהפרעות הללו מצויים בשלב פרעה-אלצהיימר, אך רק חלקם יפתחו אלצהיימר, ואילו אחרים ישובו להיות בריאים במהלך שנות המעקב בעקבות הטיפול", מסביר ד"ר גלעדי. "הנחיות למניעה ניתנות הן במישור ההתנהגותי והן התרופתי בהתאם להפרעות המתגלות אצל כל נבדק".
לא תהליך טבעי
דבריו של ד"ר גלעדי נשמעים מבטיחים, אבל נכון להיום. אבחון מוקדם של אלצהיימר או מחלות ניווניות אחרות של המוח אינו נמצא בראש סדר היום של המדינה ואינו כלול בסל הבריאות. "כיום יש כלי אבחון מעולים לדמנציה בשלבים המוקדמים שלה, אבל קופות החולים מסרבות בתוקף לכלול אותו בסל שלהן בגלל העלויות הכספיות", אומר ד"ר איליה רזניק, מומחה בפסיכיאטריה כללית, מנהל מכון רפואי לנוירופסיכיאטריה אבחנתית, כללית ומשפטית. "על כן, לרוב, אדם המעוניין לאבחן דמנציה בשלבים המאוד מאוד מוקדמים שלה ייאלץ לגשת למכון פרטי". לגברי ד"ר רזניק זהו מצב אבסורדי, כיוון שבעשורים הבאים עקב הזדקנות האוכלוסייה, דמנציה תהיה מחלה דומיננטית.
כבר היום 40 אחוז מבני ה- 85 ומעלה לוקים בה. מערכת הבריאות וקופות החולים אינן מוכנות לממדי התחלואה, הוא טוען. "בוועידות לבריאות הנפש שאני משתתף בהן לא מדברים על זה יותר מדי, קופות החולים מנגדות להכניס את האבחון המוקדם לסל, ודרך הביטוחים המשלימים הוא כמעט שלא מסובסד. כרע אין תוכנית להתמודדות עם המחלה". דר רזניק צופה שאבחון מוקדם של מחלות דמנציה יעבור אותו תהליך שעברה בדיקת הממוגרפיה, שהוכנס לסל בעקבות מחאה ציבורית. בעוד 10- 15 שנים, הוא מעריך, גם אבחון מוקדם של מחלות ניווניות במוח ייכנס לסל. "הדבר הבסיסי שצריך להבין לגבי דמנציה הוא שאין מדובר בתהליך טבעי", הוא אומר. "הירידה ביכולות הקוגניטיביות היא מאוד פתאומית, ולא מדובר בירידה טבעית המאפיינת תהליך הזדקנות טבעי. הייתי ממליץ לכל אדם מעל גיל 60 לעבור את האבחון המוקדם, ובאוכלוסיות צעירות יותר, בעיקר אנשים בגיל 50- 60 חשוב שתהיה מודעות למחלה. אם הם שמים לב לירידה פתאומית, הייתי ממליץ גם להם לעבור את האבחון, שהוא פשוט מאוד ואורך כשעה".
לדחות את הקץ
כאמצעי מניעה, יש פעולות פשוטות שכל אחד יכול לעשות בבית כדי לדחות את התהליך הניווני של המוח. "ברור היום מעל לכל ספק כי תרגול מנטלי כמו משחקי ברידג', פתרון תשבצים, קריאה, האזנה להרצאות, ואפילו השתתפות בשיחות חולין מסייעים לדחות את התפתחות הניוון המוחי והירידה המנטלית", אומר ד"ר גלעדי. "חוץ מתרגול מנטלי, נמצא כי פעילות גופנית פשוטה, כגון צעידה של 20 דקות, חמש פעמים בשבוע, או כל תרגול גופני אחר, דוחים את הירידה המנטלית ומשמרים את הריכוז ואת הזיכרון. כמו פעילות מנטלית ופיזית, גם שמירה על משקל גוף נמוך, איזון קפדני של לחץ הדם, הסוכר ורמות הכולסטרול היא דרך מוכחת ובטוחה לשמור על המוח".
