הסכם השלום עם איחוד האמירויות הוא בשורה משמחת עבור עם ישראל, שביום טוב אף מגיעה למחוזות הקונצנזוס הלא שכיחים. עם זאת, לפי המומחה לתעשייה הביטחון, ג’ואל אלון, באותיות הקטנות של ההסכם (ככל הנראה) מסתתרים פרטים בעלי חשיבות רבה לביטחון המדינה: יתרונה האיכותי של מדינת ישראל על פני שכנותיה
מאת גיל צורן 24.8.2020
השבוע התרחש אירוע מיוחד בהחלט: איחוד האמיריות תהיה המדינה הערבית השלישית בעולם, שישראל תחתום איתה על הסכם שלום מלא ואמיתי. עם זאת, את הדימויים המוכרים לנו מהסכמי שלום בעבר של פרחים ויונים צחורות, החליפו תמונות מעט אחרות: על רקע נירמול היחסים עם ישראל, איחוד האמירויות מקווה לקבל אישור להצטיידות במערכות נשק אמריקאיות מתקדמות דוגמת F35, שארה”ב נמנעה מלמכור לה עד כה. גורמים רשמיים בישראל מביעים אמנם התנגדות לאישור המכירה, בכדי לשמר יתרון איכותי לישראל על פני מדינות ערב. עם זאת, לארה”ב יש אינטרס משולש לקדם את המכירה: זריקת מרץ לכלכלה המקומית שלה, דחיקת מתחרות מהאזור, וחיזוק הקשר המדיני עם איחוד האמירויות, שהיא עצמה מעצמה כלכלית וידידה חשובה מבחינה אסטרטגית. שוחחנו עם ג’ואל אלון, דמות בכירה בתעשיית הביטחון בישראל ומומחה לכספי הסיוע המשולמים מארה”ב לישראל, כדי לשמוע מה דעתו על השינויים המסתמנים.
היסטוריה, רבותיי
ג’ואל אלון: “האמברגו הצרפתי שהוטל על מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, והמעבר לרכש מערכות לחימה מארה”ב, יצקו את המסד לתפיסת ביטחון ישראלית העדכנית: שימור יתרון איכותי צבאי Military Edge) Qualitative) על פני שכנותיה, גם כלפי אלו איתן נכרתו הסכמי שלום או צורה אחרת של נירמול היחסים. ידידיתנו הגדולה ביותר, ארה”ב, שיתפה פעולה באופן עקרוני עם השאיפה של מדינת ישראל לעליונות איזורית. בנוסף הלובי היהודי בקונגרס (איפ”אק) התגייס לשמר דוקטרינה זו עבור מדינת ישראל”.
“ראוי לציין”, אומר ג’ואל אלון, “כי אם הנשיא טראמפ אכן יעתר לבקשת יורש העצר מן האמירויות, מוחמד בן זיאד (הידוע גם בכינוי החביב MBZ), לא תהיה זו הפעם הראשונה בה ארה”ב סוטה ממדיניות זו. ישנן דוגמאות נוספות למקרים בהם אינטרסים מדיניים רבי עוצמה, גברו על הנטייה ה”טבעית” של ארה”ב לטפח את ישראל כידידה טובה. אכן, עליונות טכנולוגית זו אותגרה שוב ושוב במהלך חמישים השנים האחרונות, כאשר לארה”ב היו אינטרסים כלכליים או מדיניים משל עצמה למכור מערכות נשק מתקדמות למדינות ערב, ולו רק להקדים את המתחרות שלה מאירופה או בריה”מ (ולאחר מכן רוסיה)”.
מתי למשל?
ג’ואל אלון: “אפשר לתת כמה דוגמאות בולטות שהתפרסמו ברבים. בתחילת שנות השבעים, איראן היתה המדינה היחידה מחוץ לארה”ב שהצטיידה במטוס המתקדם מסוגו באותה תקופה, ה-F14. כעשור לאחר הגעתם לשלטון השאה הפרו-מערבי בזמנו, המטוסים עברו לידי המהפכנים האיסלמיסטים (והס מלהזכיר את פרשת איראן-קונטראס כן?)”.
“דוגמה נוספת הייתה לאחר הסכם השלום של ישראל עם מצרים בשנת 1978: בניסיון לדחוק את בריה”מ מהאזור, העניקה ארה”ב כ-36 מטוסי פנטום F4 למצרים, כאקט סימלי שאיפשר למצרים להתגבר על הטראומה שמטוסי הפנטום הישראליים חוללו בה במלחמות יום כיפור וההתשה שקדמו לכך. המגמה לא נעצרה, ומשנת 1986 קלט חיל האוויר המצרי 220 מטוסי F16”, מציין ג’ואל אלון.
“בנוסף לכך”, אומר אלון, “ישנה דוגמה נוספת ורלוונטית במיוחד: באמצע שנות ה-80, וחרף התנגדות קולנית ונחרצת של ישראל והלובי היהודי (איפ”אק), ארה”ב מכרה לסעודיה 72 מטוסים מתקדמים מסוג F15. החשש היה כי מהפכה נגד בית המלוכה הפרו-מערבי, יעביר מערכות מתקדמות אלה לידי גורם עויין, כפי שאירע ממש לפני כן באיראן.
בשנת 2012, נוספו עוד 152 מטוסי F15 מדגמים מתקדמים יותר לסד”כ הסעודי על ידי הנשיא אובמה. לאחרונה, במאי 2019, אישר הנשיא הנוכחי של ארה”ב, דונאלד טראמפ, עסקת נשק עם סעודיה בהיקף שמונה מיליארד דולר, וזאת רק “כמנה ראשונה” מתוך מתווה חסר תקדים של 100 מיליארד דולר. בתוך כך, עקף הנשיא טראמפ את תהליך האישור בקונגרס, שם היה נתקל בהתנגדות של ידידי ישראל: טראמפ נאחז באופן חריג מאד יש לציין, בחוק המאפשר להגדיר את המתיחות עם איראן כמצב חירום, הפוטר את העסקה מהצורך באישור הקונגרס.
ישנן אינדיקציות שונות המראות כי הריטואל הקבוע יחזור על עצמו גם במקרה של מכירת נשק מתקדם מארה”ב לאמירויות: ישראל תביע התנגדות למכירת מטוסים מסוג F23, הלובי היהודי ילחץ קצת, אך בסוף תגיע הפשרה: המטוסים ימכרו לאיחוד האמירויות, וישראל תקבל פיצוי כלשהו בתמורה, דוגמת שחרור טכנולוגיה מתקדמת ייחודית שעד כה ארה”ב נמנעה מלתת לישראל. עם זאת, בסופו של דבר, עם העברתם של מטוסי קרב חדישים לאמירויות, וצוללות מתקדמות למצרים (שהעברת המטוסים המתקדמים לאמירויות עשויה עוד לפתוח לה את התיאבון), והתקדמויות אורגניות שנעשות בטורקיה ובמדינות נוספות, תפיסת העליונות האיכותית של ישראל בתחום הביטחון באיזור, הולכת ונשחקת”.
ג’ואל אלון הינו מומחה לתעשיית הביטחון הישראלית, וכן מייסדה של חברת אלתא צפון אמריקה עבור התעשייה האווירית. כמו כן, ג’ואל אלון מתמחה גם לעניין כספי הסיוע המשולמים למשרד הביטחון במטבע חוץ על ידי ממשלת ארה”ב, ומייעץ לחברות בנושא מיצוי כספי הסיוע.
