אז מסתבר שבמדינת ישראל ישנה צריכה לא מבוטלת של שימוש בסמים.
רק שזה מתחלק לכמה היבטים – צריכת סם לצורך שימוש עצמי, החזקה וסחר בשוק החופשי וצריכה לצורך טיפול רפואי.
אז בוא נבחן את האופן שבו המדינה נוטלת על עצמה את הסמכות ומטילה את העונש לאותם אנשים אשר נתפסים ובידם הסם.
כאמור, במידה ובפעם הראשונה נתפס חשוד אשר מחזיק סם לצריכה עצמית (תלוי בסוג הסם ובכמות) בעדר חוסר עניין לציבור, סביר להניח שהמשטרה תסגור את התיק. אולם, העניין מתחיל להיות קצת יותר מורכב אם וכאשר אותו אדם נתפס בשנית.

העונש על החזקה בגין שימוש עצמי הינו, עד שלוש שנות מאסר.
אם וכאשר הורשעת בהחזקת סם לשימוש עצמי, בית המשפט יבחן ביתר אחריות ואבחון הנתונים ואף יטיל עונשים ראויים ו/או יבחר בסנקציות אשר ישרתו את אותו הנתפס וישימו דגש על שיקומו והובלתו למקום מבטחים.
ישנם מקרים כי בית המשפט יימצא לנכון מפאת הנתונים וההתייחסות לדבר העברה, להשתמש באזהרה ולא להגיב בכתב אישום. רק אל תהיו אופטימיים מידי!!! ולפיכך – בהחלט תישארו לכם עם רישום פלילי במשטרה.
וכך, ישנו גם סיפור עבר עם חיילים אשר נתפסו ואת עונשם קיבלו. בין אם זה בשימוש עצמי, או בסחר. עורך דין פלילי בתל אביב אלון ארז אוסיף ורשם:
"שהעונש בצבא עשוי להיות כבד יותר. מעבר לעונש של מאסר בפועל, יכולים לבוא בנוסף שלל עונשים שיפגעו בשירות הצבאי של מי שהואשם בעבירת סמים: הורדה בדרגה, אובדן הסיווג הביטחוני, הדחה מיחידות יוקרתיות, אובדן הרישיון הצבאי ועוד. חשוב לזכור שמלבד תקופת המאסר שאותה עלול לרצות מי שנתפס, הרשעה גם עשויה לגרור עימה רישום פלילי באזרחות".
הגענו לסחר בשוק החופשי – כאן העונש הינו החמור ביותר, אין הקלת ראש ובטח לא פשרות ופתרונות קסם. מדינת ישראל, מערכת המשפט והמשטרה בפרט עושה ככל שביכולתה למגר את התופעה מול עבריינים אלו. העבירה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין והינה נבחנת ונמדדת על כל מרחביה, אסורה ומהווה הפרה יסודית של חוקי הפקודה במדינתנו המיישרת קו עם חוקים ישרים, זכויות ומיני יסודות ברורים וחדים. אז קדימה ניגש לעונש:
יחס של מוכר וקונה ופה מתחיל העניין. כמות, סוג, מיקום, למי ולמה?! לא עוד סיסמאות. עכשיו מתחיל הניתוח המעמיק של מי שנדמה לו שזה עוד איזה פיסה מסרט הוליוודי שהסוף אופטימי. אז לא – עד 20 שנות מאסר בפועל! (והעונש ייקבע בהתאם לכמות הסם ולסוג). איסוף מידע וראיות?!… רישום פלילי, והיד עוד נטויה.
בצריכת סמים לצורכי טיפול רפואי, לדוגמא כמו "הקנאביס" הרפואי נדרש רישיון ואישור רופא המעיד ומאשר את הצורך בכך. קצרה היריעה מלסכם מאחר במקרים הללו כל מקרה לגופו, אך גם כאן נבדקת מידת היושר והאמינות שאכן לכך זה אך ורק מיועד והרישיון הוא לחלוטין לא פיקטיבי עבור עוד איזה סחר מסחרר. גם פה מערכת המשפט נוקטת בקנסות כספיים ובעונשים חמורים לפי מידת חומרת הנתונים המוצגים במקרים בללו.