הרבה מאוד אנשים, בייחוד כאלה שגדלו בשנות ה-‘80 וה-‘90, יגדירו את סרטי שנות ה-‘90 כשיא של רבים מהז’אנרים הקיימים עד היום, ואפשר לגמרי להבין למה. למרות שהיה ממש קשה לבחור, קבלו המלצה על שלושה מהם שיעשו לכם חשק לעוד!
צעצוע של סיפור (1995) – לילדים של היום השימוש בדמויות אנימציה ממוחשבת ייראה אולי מובן מאליו, אולם לילדים של שנת 1995, ממש לא. עבור רובנו, זו הייתה פחות או יותר הפעם הראשונה שזכינו ליהנות מדמויות ממוחשבות באיכות טובה. מה בדיוק הקסם שלו? כמו בסרטים אחרים של דיסני, מדובר בסרט שעל פני השטח מיועד לילדים (כל הדמויות המרכזיות הן צעצועים), אך מתחת לפני השטח כולל נגיעות עמוקות מאוד בצרכים הכי אנושיים שלנו בצורה קלילה ונוחה לצפיה, כמו הצורך באהבה, משפחה, ביטחון ועוד. כמו כן, הסרט מעורר שאלות כמו: מיהו גיבור אמיתי? כיצד מתפתחת ידידות אמת ומהי נאמנות? אם זה נשמע לכם מוגזם מדי לסרט שבבסיסו עומד צעצוע שריף, ראש תפוד (משם אגב, למדנו ש”תפוד” הוא תפוח אדמה) וסוג של איש חלל בעל חיוך שרמנטי, תצטרכו פשוט לראות את הסרט.
אוסטין פאוורס (1997) – אין אין אין על מייק מאיירס, פשוט אין. נתחיל בזה שהסרט אמור להיות פרודיה על סרטי מרגלים שנעשו לפחות 20 שנה לפני צאת הסרט, ועדיין, גם מי שמעולם לא שמע על סרטי הפעולה והמרגלים של שנות ה-60 וה-70 יקרע מצחוק כאילו אין מחר. אגב, יש עוד שני סרטי המשך שאחד מהם נעשה עדיין בשנות ה-90, כך שראו את ההמלצה הזו כנכונה לשניהם.
במרכז הסרט, עומד המרגל, אוסטין מבטאים מוגזמים ורשעים מוגזמים לא פחות, נשים יפות, מיני מי (אין טעם להסביר, פשוט תראו בעצמכם…), חזה שעיר, חתול קירח, טכנולוגיות שעד היום אין לנו (ולא בטוח שאנחנו רוצים) ומספר עצום של סצנות שיגרמו לכם לפקפק באינטליגנציה של עצמכם. ללא צל של ספק יצירת אומנות.
אמריקן פאי (1999) – האחרון ברשימת הסרטים המומלצים הוא קומדיית הנעורים שהיתה אמורה להיות לא יותר עוד סרט מצחיק ופרוע, והפך לסנסציה ששום סרט המשך או חיקוי לא ממש הצליח לשחזר. מדוע? כנראה שכמו דברים רבים בחיים, התשובה היא: סקס. בגדול מדובר על סרט העוסק בכמה צעירים בסוף התיכון שיש להם “רק דבר אחד בראש”, ככה שמי שמחפש עומק או משמעות לא ימצא הרבה מזה בסרט. עם זאת, רוב הסיכויים שכל אחד מאתנו ששרד את שנות התיכון ימצא נקודה אחת לפחות להזדהות עמה. אלו שמחפשים, כן ימצאו בסרט מעט רומנטיקה, עלילה מעניינת (אולי רק לאלו מאתנו בני פחות מ-22) וכמה דמויות שאפילו אחרי סוף הסרט יהיה קשה לכם להחליט אם אתם אוהבים אותם, מרחמים עליהם, צוחקים איתם או עליהם. בקיצור, לא סתם הוא הפך לסרט קאלט אמיתי וחובה בכל רשימת צפייה.
