בכתבה הקודמת התמקדתי בחורבן בית ראשון הפעם יומיים אחרי תשעה באב ננסה לבחון מה הביא לחורבן הבית השני.
ראשית כול החשמונאים בזמנו שלחו שליחים לרומא וביקשו מרומא חסות כנגד המלחמה של האויבים שמסביב וכך אנו יכולים לקבוע עובדה שהלגיונות הרומאים הגיעו לירושלים אך בשלב ראשון לא פגעו האוטונומיה הפנימית יחד עם זאת צריך לציין שנושא הכהונה הפך להיות לעסק מסחרי מי ששילם יותר קיבל את תפקיד הכוהן הגדול וכך כמעט כול שנה התחלף הכוהן הגדול.
בתקופה שלפני החורבן גדולים היו הניגודים המעמדיים, המדיניים והדתיים בקרב לוחמי החרות גדולים. ניגודים אלה התחזקו ע"י תאוות הכבוד והשררה של יחידי העם דבר שהוביל לאי אמון מצד הקנאים וההמון הגדול כלפי טובי העם והעשירים. הלחץ הציבורי היה להתנתק מעול הרומאים וכמובן כמו אצלנו רווחו שתי גישות או שתי מפלגות אלה שדוחפים לקיצוניות למלחמה נגד האימפריה הרומית ואלה שדחפו לשלום באומרם שעדיף לפגוע בעצמאות מאשר בשלמות העם ותפקודו, כמובן שרומי לא יכלה להרשות לעצמה מרד של יהודה כנגדה במיוחד שהדבר היה משפיע על העמים שמסביב.
כאשר התחיל המרד הרומאים צרו על העיר מצור שנמשך שלוש שנים בין יהודי העיר היו שלושה עשירים נקדימון בן גוריון, בן כלבא שבוע ובן ציצית הכסף , אחד מהם אמר אני אפרנס את תושבי העיר בשעורים ובחיטים השני אמר אני אפרנס את תושבי ירושלים ביין, מלח ובשמן והשלישי אמר אני אפרנס את תושבי העיר בעצים, פתחו את אוצרותיהם של עשירי העיר ומצאו שיוכלו לפרנס את בני העיר משך 21 שנים אך בעיר היו בריונים, אמרו הבריונים לחכמים נצא נעשה מלחמה עם הרומאים השיבו להם החכמים לא יעלה בידנו כלום לא נצליח להכניעם עמדו הבריונים ושרפו את כול אוצרות האנשים העשירים כתוצאה מכך גבר הרעב בעיר (גיטין נו' א').
אירוע נוסף הקשור לחורבן הבית מעשה באדם אחד שהיה אוהבו קמצא ושונאו בר קמצא , עשה האדם סעודה גדולה וביקש משמשו להזמין את קמצא הלך השמש והזמין בטעות את בר קמצא כשניכנס בעל הסעודה למקום ראה ששונאו יושב לסעוד אמר בעל הסעודה לבר קמצה הרי שונא אתה אותי מה מעשיך קום והסתלק מכאן השיב לו בר קמצא הואיל וכבר באתי הנח לי לסעוד ואשלם את סעודתי לא הסכים בעל הסעודה השיב לו בר קמצא אשלם לך מחצית מדמי הסעודה כולה שוב לא הסכים בעל הסעודה ענה בר קמצא אשלם את מחיר כול הסעודה ושוב לא הסכים בעל הסעודה הקימו ממקומו וסילקו אמר לעצמו בר קמצא הואיל וישבו חכמים ולא מחו על מעשהו של בעל הסעודה הרי הם מסכימים עם התנהגות זו ולכן הלך והלשין עליהם בפני מלכות (גיטין שם ).
די בשתי הדוגמאות כדי להבין את האווירה ששררה בירושלים בתקופה המרד הגדול אשר בסופו של דבר הובילו לחורבן הבית השני למרות מעשי הגבורה של הלוחמים, העיר נכבשה ובית המקדש נשרף היו אלה ימים אפלים אשר בסופו של דבר השפיעו על חיינו לאורך דורות רבים. אין ספק שחייבים ללמוד לקח מהימים ההם לזמן הזה חייבים אנו לעשות הכול כדי שנהיה עם אחד מבחינת "יחד שבטי ישראל" נדע לוותר אחד לשני ונזכה במהרה בביאת המשיח , אמן.
