חיי הנישואים של אורנה ונדב, הורים לשניים, נקלעו למשבר חמור. נדב עזב את הבית, עבר להתגורר בדירה שכורה והפסיק להפקיד את משכורתו לחשבון המשותף. כל נסיונותיה של אורנה לנסות להגיע להסכמות עם נדב ולהתגרש בדרך מכובדת עלו בתוהו. נדב הציב דרישות בלתי הגיוניות וסרב לנהל משא ומתן עם אורנה, עד שהיא תסכים לסכום המזונות הנמוך והבלתי ריאלי שהציע לשלם. נדב גם הודיע לאורנה שאם לא תסכים לדרישותיו, הוא "יעזוב הכל וישאיר את כל המלחמות מאחוריו", כלשונו.
אורנה לא הבינה למה בדיוק התכוון נדב, עד שבאחד הימים, כשהגיע נדב לבקר את הילדים, נשמט מכיסו פתק עם מספרי טלפון של סוכנות נסיעות, כתובת בית מלון בחו"ל ופרטי טיסה, בכתב ידו של נדב. אורנה עשתה אחד ועוד אחד והגיעה למסקנה שנדב מעוניין פשוט לברוח מהארץ ולהשאיר אותה ואת הילדים ללא מזונות. העובדה שנדב כלל לא הזכיר באוזניה או באוזני חברים משותפים את העובדה שהוא מתכנן טיול לחו"ל בתקופה הקרובה רק העצימה את חששותיה שנדב זומם משהו מאחורי גבה.
אורנה ביקשה לדעת אם בנסיבות כאלה ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בעלה.
בראש ובראשונה יש לזכור שצו עיכוב יציאה מהארץ הוא צו קיצוני בחומרתו, הנוגד זכות יסוד בסיסית שיש לכל אדם לנוע בחופשיות וללא הגבלה. לכן, בית המשפט משתמש בסעד של עיכוב יציאה רק במקרים העונים על דרישות החוק, ובזהירות רבה.
כשמוגשת בקשה לעיכוב יציאה מהארץ כנגד הבעל, על פי רוב במסגרת תביעת מזונות, על בית המשפט לבדוק אם הבעל שכנגדו הוגשה תביעת המזונות עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, והאם היעדרו מהארץ עלול להכביד על בירור המשפט או על ביצוע פסק הדין למזונות. יציאה לצורך טיול או חופשה בלבד אין בה, כשהיא לעצמה, כדי להוות עילה מספקת לעיכוב יציאה מהארץ.
מחשיד: משיכה פתאומית של סכום גדול מחשבון הבנק
ראיות לכאורה לכוונת הבעל לצאת מהארץ לצמיתות יכולות להיות העובדה שהבעל משך בפתאומיות סכום כסף גדול מחשבון הבנק (דבר שעשוי ללמד על כוונתו להשתקע בחו"ל ולהכין לעצמו תשתית כלכלית שם), חידוש דרכון, חובות וקשיים כלכליים בהם נתון הבעל בארץ (ייתכן שהוא מבקש להתחמק מהם ולברוח לחו"ל) ואפילו אמירות ואיומים בעל פה שהשמיע הבעל באוזני האשה או באוזני אחרים, המרמזים על כוונתו לעזוב את הארץ. אמירות כמו "אחרי המבול", "כשיגיע הדיון בבית המשפט אני כבר לא אהיה כאן", "אין לי מה להפסיד" וכדומה יכולות לרמז על כוונת הבעל לצאת מהארץ ולא לשוב.
בנוסף, על בית המשפט להשתכנע שהיעדרות הבעל מהארץ לא תאפשר לאשה לגבות את המזונות שייפסקו לה בבית המשפט. אם אין לבעל נכסים או רכוש בארץ שמהם ניתן יהיה לגבות את המזונות, נטיית בית המשפט תהיה לתת את צו עיכוב היציאה מהארץ לבקשת האשה.
בית המשפט ייתן "צו במעמד צד אחד"
על פי החוק, אם בית המשפט מתרשם שיש הצדקה לעיכוב יציאתו של הבעל מהארץ, הוא ייתן את הצו "במעמד צד אחד" (ללא נוכחות הבעל בבית המשפט בזמן מתן הצו). אבל בית המשפט מחוייב לקבוע דיון מהיר במעמד שני הצדדים תוך ימים ספורים, על מנת לאפשר לכל אחד מבני הזוג לטעון את טענותיו, באופן שבית המשפט יקבל את המידע המלא בטרם יוחלט אם יש מקום להאריך את הצו הזמני או לא.
קיימים מצבים בהם צו עיכוב היציאה מהארץ עלול לגרום לבעל לנזקים קשים, ולעיתים אף בלתי הפיכים. למשל, כשהבעל נדרש לצאת לחו"ל במסגרת עבודתו והוא אינו יכול לעשות זאת כיוון שניתן כנגדו צו עיכוב יציאה. במקרים אלה, היעדר היכולת של הבעל לצאת לחו"ל עלול לעלות לבעל באובדן מקום העבודה שלו. לכן, בנסיבות המתאימות, בית המשפט רשאי לבטל את הצו אם יציג הבעל ערבויות מספיקות, כפי שיקבע לו בית המשפט, שיבטיחו את חזרתו ארצה. באמצעות הפקדת הערבויות יישמר האיזון הראוי בין זכותו של הבעל לצאת מהארץ לבין זכותה של האשה להבטיח את תשלומי המזונות.
