תואר ראשון בלימודי ניהול מצייד את הסטודנטים בידע עדכני, במושגים מתקדמים ובמיומנויות הקשורות לתחום הניהולי ולתחומים אחרים הקשורים אליו.
מיומנויות הניהול ממלאות תפקיד חיוני במגוון היבטים של החיים. את הידע והמיומנויות הקשורים לניהול, ניתן ליישם להשגת כל מטרה. כל ארגון זקוק היום לאנשים השולטים ביסודות העסקים ובעקרונות הניהוליים כדי שיוכלו להשיג את היעדים שנקבעו.
עם זאת, לאחר סיום הלימודים, עדיין תצטרכו להמשיך ללמוד ולרכוש ניסיון בעבודה. יתכן, שתפקידכם יהיה לשפר את התקשורת בין ההנהלה לעובדים, לשפר את תהליך הגיוס לארגון או ליצור מסלולי הכשרה למנהלים כדי שיפתחו את סגנון הניהול המתאים ביותר לארגון. מכול מקום, על ידי הבנה טובה יותר של סגנונות הניהול השונים, תוכלו ליצור וליישם קווים מנחים לסוג המנהל המתאים לכם ביותר, כדי ליצור, לדוגמה, עובדים מעורבים יותר, תחלופה נמוכה יותר ותוצאות עסקיות טובות יותר.
מה זה סגנון ניהולי?
סגנון ניהול מתייחס לדרך שבה פועל המנהל כדי לממש את מטרותיו.
- סגנון הניהול כולל את הדרך שבה המנהל מתכנן, מארגן, מקבל החלטות, מאציל סמכויות ומנהל את הצוות שלו.
- הסגנון הניהולי יכול להשתנות מאוד בהתאם לחברה, לרמת הניהול, לתעשייה, למדינה, לתרבות ובהתאם לאדם עצמו.
- מנהל אפקטיבי יכול להתאים את סגנון הניהול שלו בתגובה לגורמים שונים תוך התמקדות בהשגת היעדים.
- סגנונות ניהול מושפעים מגורמים פנימיים וחיצוניים כאחד.
- גורמים פנימיים:
- התרבות הארגונית הכוללת
- מדיניות
- סדרי עדיפויות
- מעורבות עובדים
- רמת מיומנות הצוות
- גורמים פנימיים:
באופן כללי, צוות מיומן מאוד לא זקוק לפיקוח רב, ולהיפך, צוותים פחות מיומנים דורשים ניטור רב יותר כדי שיוכלו להשיג את היעדים שלהם.
- גורמים חיצוניים:
- דיני עבודה
- הכלכלה
- מתחרים
- ספקים
- צרכנים
מדובר בגורמים שלא נמצאים בשליטת הארגון אבל ישפיעו גם על המנהלים וגם על העובדים.
סוגים של סגנונות ניהול
סגנונות הניהול מחולקים ל-3 קטגוריות מרכזיות: ניהול אוטוקרטי, ניהול דמוקרטי וחופש עשייה (laissez-faire). בתוך קטגוריות אלה יש כמה תתי-סוגים ספציפיים. הפעם נתמקד בקטגוריות המרכזיות בלבד.
- סגנון הניהול האוטוקרטי
סגנון ניהולי זה נוקט בגישה מלמעלה למטה, כשהתקשורת מהבוסים לעובדים היא חד כיוונית. ניהול זה הוא השתלטני ביותר מבין סגנונות הניהול השונים, כי ההנהלה מקבלת בעצמה את כל ההחלטות ומחזיקה בידיה את כל הכוח.
בסגנון אוטוקרטי המנהלים מתייחסים אל העובדים כאל ׳רחפן׳ הזקוק לפיקוח מקרוב כשהוא פועל בתוך היקפים מוגדרים בבירור. בסגנון זה לא מעודדים את העובדים לשאול שאלות, להגיש רעיונות או לחלוק את מחשבותיהם לגבי שיפור תהליכים, ובמקרים מסוימים מונעים זאת מהם באופן אקטיבי.
תת-הסוגים של סגנון הניהול האוטוקרטי הם: סגנון סמכוני, סגנון משכנע וסגנון פטרנליסטי.
- סגנון הניהול הדמוקרטי
בסגנון זה המנהלים מעודדים את העובדה להוסיף את המידע שלהם במהלך תהליך קבלת ההחלטות, אבל המנהלים הם האחראים בסופו של דבר על קבלת ההחלטה הסופית.
בסגנון ניהולי זה התקשורת פועלת לשני הכיוונים: מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, והיא מאופיינת בלכידות צוות מוגברת.
תהליך זה מאפשר למגוון דעות, מיומנויות ורעיונות להשתתף בקבלת ההחלטות.
תת-הסוגים של סגנון הניהול הדמוקרטי כוללים: סגנון ניהול מייעץ, סגנון ניהולי משתף שבו ההנהלה והעובדים משתפים פעולה בתהליך קבלת ההחלטות, סגנון ניהולי מעצים, המעודד את העובדים לתרום, לחדש, להיות מעורבים ואחראיים.
- סגנון ניהול Laissez-faire המעניק חופש עשייה
בסגנון זה ההנהלה סומכת על הצוות שיבצע את עבודתו ללא פיקוח, והם יכולים לשלוט בקבלת ההחלטות ובפתרון הבעיות שלהם. ההנהלה מתערבת רק אם הצוות מבקש את עזרתה.
תת-הסוגים בסגנון ניהולי זה כוללים: סגנון האצלת סמכויות ניהול, וסגנון ניהולי בעל חזון.
