בתחילת השבוע נערך מפגש “מארחים ומאירים” לחללי צה”ל מטעם עמותת “אור למשפחות”, במעמד רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים. משפחת זמיר מגבעתיים פתחה את ביתה לטובת האירוע, בו התושבת מרים בר-און, שיתפה את סיפור השכול של אחיה ובנה. במפגש, מרים שיתפה בהתמודדויות עם כאב השכול ועל כך שלא איבדה את האופטימיות, למרות הכל.
מרים ממלאה את זמנה בהתנדבויות שונות, הן למען הורים שכולים והן למען הקהילה בעיר. היא מכהנת בהתנדבות כיו”ר יד לבנים בגבעתיים. בתפקידה היא דואגת לפעילויות פנאי, התעמלות גופנית, טיולים, שיעורים וסדנאות להורים ומעניקה תמיכה למשפחות. כמו כן, מרים מנהלת בהתנדבות את מועדון מורים גמלאים בשדה בוקר. במסגרת פרויקט של משרד הביטחון, היא מבקרת אצל הורים שכולים ומהווה עבורם אוזן קשבת. במועדון הגמלאים בשדה בוקר היא מדריכה פעילות יצירה שבועית.
היום, מרים נהנית מעשרת נכדיה שמהווים לה מקור גאווה. מרים, בחרה בחיים למען המשפחה. מרים בר-און: “אני חושבת שכל אחד חייב להסתכל בחיים על חצי הכוס המלאה, להתרומם מעל הקשיים ולשאוף לעזור לזלות ולתת לאנשים תקווה”.
פלטיאל-נח בר און, נולד בגבעתיים ונקרא על שם דודו, שנפל בפעולה מבצעית של הצנחנים. פלטיאל למד בבית הספר היסודי ברנר, ובתיכון אורט גבעתיים ובאנקורי. מגיל צעיר הופיע על במות לצד אביו, במופעי קסמים וטלפתיה. גם בקורס טיס בידר פלטי בהופעותיו את הצוות, וזכה לתשואות נלהבות. בחופשתו האחרונה, שכר פלטי מטוס “טומהוק”, ויחד עם חברו אמיר טס בשמי השרון. המטוס נפל מעל שדות קיבוץ יקום בערב סוכות בתאריך 21.9.1983. אגודת הקוסמים הצעירה קרויה על שמו. מידי שנה מתקיימת גם תחרות כישרונות צעירים על שמו.
אחיה של מרים, פלטיאל (פשקה) קליגר, נולד בעיר בוברויסק שברוסיה. בשנת 1948 עלתה המשפחה לארץ והשתכנה בעכו. פלטיאל נמשך לעולם הטבע ומשום כך עבר ללמוד בבית ספר החקלאי בנהלל. כשסיים את לימודיו הצטרף לגרעין “פורת” ויחד עם חבריו-לגרעין התגייס לצה”ל. פלטיאל עבר קורס-צניחה וסיים קורס של קשרים ושימש כקשר-הפלוגה. בתאריך12.2.1960 הוא נפל בקרב ליד אשמורה כאשר שימש בתפקיד של קשר ודבריו האחרונים היו: “יורים עלינו – אש… אש… אש.”.
עמותת “אור למשפחות” הוקמה בשנת 2008 ע”י עירית אורן גונדרס, לשעבר ראש ענף קצינים בחיל ההנדסה הקרבית, מייסדת ויו”ר עמותת אור למשפחות. העמותה חרתה על דגלה את הסיסמה “בוחרים בחיים”, והינה פועלת לחיזוק הורים ואחים שכולים באמצעות פעילויות מעצימות, דרכן יצליחו המשפחות להחזיר את החיים למסלולם מהשכול והאובדן הכבד. הפרויקט “מארחים ומאירים” נולד ביום הזיכרון בתקופת הקורונה, כאשר העמותה לא יכלה לאגד את המשפחות יחד לרגעי שמחה לרגל יום הזיכרון ולכן קיימה את אירועי הזיכרון באופן אינטימי בבתים.
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: “המפגשים האינטימיים של ‘עמותת אור למשפחות’ מאפשרים למשפחות לשתף בכאב ולקהילה להבין מקרוב את משמעות האובדן של האדם היקר להם מכל. מרים בר-און היא השראה גדולה לכולנו. סיפור חייה מורכב מתלאות רבות, ועל אף השכול הכבד שחוותה באובדן בנה ואחיה, מרים המשיכה וממשיכה עד היום לחיות את חייה באופטימיות ופועלות רבות בשביל להאיר ולהעצים משפחות שכולות.”
