הוא: “שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך … מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשוך, מאבן קלע, מסכין…..”
היא: “אני נזהרת מדברים נופלים, מאש, מרוח, משירים…. אני שומרת את נפשי מהם…”
זהו דיאלוג מרגש בין אב לבת. האב יודע שבתו האהובה מהלכת כבר שנים על חבל דק…. עוד מעט ותמעד אל מותה….
הבת, סוגדת לאביה הנערץ ורק בדבר אחד היא יוצאת נגדו, בשם המשפחה הידוע כל כך: מאלתרמן היא משנה לאתר. מעתה גם לה יש מקום בעולם הזה, אבל לא להרבה זמן….
תרצה אתר נולדה בתל אביב למשורר נתן אלתרמן ואישתו השחקנית רחל מרכוס. כל חייה הייתה “הילדה של אבא”. מערכת היחסים ביניהם הייתה מבוססת על אהבה והערכה גדולה אבל גם סבוכה וטעונה וידעה עליות ומורדות. ” זה היה קשר מיוחד במינו. קשר עליון. הם יכלו לשוחח שעות או לא לדבר שעות. קשר אמיתי, חזק וחם” העידה אמה, רחל מרכוס.
מאביה קבלה אתר את הכשרון לכתוב את שיריה הנפלאים. בחייה הקצרים כתבה עשרות שירים, ספרי ילדים ותירגמה מחזות לתיאטרון. כל מה שכתבה הראתה לאביה שהעריץ אותה ולא שינה אפילו פסיק קטן בכתיבתה.
כשגדלה הכירה נסיך תל אביבי יפה תואר, עודד קוטלר ונישאה לו. שלא כמו בסיפורי האגדות הסיפור הזה לא נגמר בהפי-אנד. תרצה נפלה למשברים אישיים וניסיונות התאבדות חוזרים ונשנים שבסופם הזוג נפרד.
ובאמת, מה אפשר לבקש מנערה שגדלה בתוך תסבוכת משפחתית לא פשוטה. אמא שחקנית שנעדרת מהבית בלילות, אבא משורר שעסוק בימים, ובתווך גם אשת חיק לא חוקית אבל מוכרת לכולם, צילה בינדר, שלימים, דווקא היא תאייר לתרצה את ספר הילדים הראשון שלה, “יעל מטיילת”…..
מעט נחת ושלווה מצאה תרצה דווקא רחוק מאור הזרקורים כשנישאה לפועל הבמה בנימין (בנץ’) סלור אותו הכירה כשחקנית בתיאטרון “הבימה” והוא גם אבי שני ילדיה, יעל ונתן.
האישה הסוערת והמוכשרת נפלה אל מותה המסתורי מחלון ביתה. מותה עד היום אפוף מסתורין. גל השמועות שנפוץ דיבר על התאבדות נוספת הצליחה…. המשפחה טוענת שהייתה זו תאונה.
תרצה נקברה בבית הקברות בנחלת יצחק בתל אביב. אמה רחל ויתרה על מקומה ואיפשרה לבתה מנוחת עולמים לצד אביה האהוב .
