נהלל נבנתה בצורת עיגול, מבנה אדריכלי מיוחד שלא נבנה כמותו מאז ועד היום. המעגל האין סופי שיקף יותר מכל את רצון המייסדים, בני העלייה השנייה, להקים בארץ יישוב עם צורת חיים חדשה המבוססת על ערכים של צדק חברתי, חיי עבודה, שמירה על עצמאות התא המשפחתי ויוזמה חופשית. זה היה חידוש לעומת הקבוצות שקמו באותה תקופה וחרטו על דיגלן שיתוף מלא בכל התחומים ללא רכוש פרטי. הצלחה לא איחרה להגיע, נהלל הפך למודל רעיוני ובעקבותיו הוקמו מושבים נוספים.
לא קלים היו חיי המייסדים. תחילה גרו באוהלים אך עם בוא הגשם הראשון הוצפו האוהלים ונסחפו על כל תכולתם והמתיישבים נאלצו לבנות במהירות צריפים. בימים הייתה עבודה רבה בחקלאות ובהקמת עמדות הגנה, בלילות היו פורעים ערביים יורים ללא רחם אל היישוב הצעיר. נחישותם של המייסדים ודבקותם לרעיון הציוני עודדו אותם להמשיך בהקמת היישוב.
בטבעת הפנימית של העיגול הקימו המייסדים את ביתם ובטבעת החיצונית הוכשרו השטחים החקלאיים. ומה היה בתוך המעגל ? או… כמה שמחות וצער, כמה חיים ומוות, כמה אהבות, בגידות ושנאות, כמה שיתופים ויריבויות התחוללו שם, בתוך המעגל…..בנהלל…..
אחת ממשפחות המייסדים הראשונות היא משפחת דיין המפורסמת.
דבורה ושמואל דיין הגיעו לנהלל מדגניה כזוג נשוי עם ילדם הראשון, משה בן ה-6 (לימים, משה דיין, רמטכ”ל צה”ל ושר בממשלות ישראל) ושם נולדו גם שני ילדיהם אביבה וזוהר. דבורה ושמואל הכירו בדגניה. דבורה הגיעה לדגניה בעקבות אהבה נכזבת. היא הייתה נערה יפהפיה ובגלל יופיה נדחיתה על-ידי אנשי דגניה שטענו ש”השכלתה רחבה מדי, היא מפונקת באוכל ובטח לא תוכל להיות לעזר בעבודת כפיים”. מי שאחראי לסילוקה מהקבוצה, הוא לא אחר מאשר שמואל דיין שהיה קפדן ושמר בקנאות על כל חוקי הקבוצה כולל הרעיון ש”ילדים הם גורם מפריע בהגשמת האידאה של הקבוצה”. דבורה עוזבת את הקבוצה וחוזרת לרוסיה להחלים ממחלת הקדחת. שמואל נוסע אף הוא לטיפול רפואי ודווקא שם, ברוסיה הם נפגשים שוב והאהבה פורחת. הם חוזרים לארץ ונישאים ועכשיו נחשו מי היה הראשון בדגניה ש”הפריע להגשמת האידאה של הקבוצה” והביא ילד לעולם ? כן, הזוג דיין.
משפחת דיין יצרה הרבה דרמות במעגל הנהללי אבל הם לא היו היחידים. הבנות הנהלליות נחשבו ליפות ומבוקשות וגם הוזכרו בלא מעט שירים. “… אך אני לא התביישתי, עד אשר כבשתי, לב אחד של בת מנהלל…” (הורה נהלל) חוה, יהודית, גאולה, שרה ועמליה…. והשתיקה יפה.
