בסיוע אנשי המקצוע של המרכז הארצי לפינוי דירות, נחשפים ממדיה של תופעה מטרידה המתרחשת גם בגבעתיים הבורגנית
גבעתיים ידועה כעיר נעימה, שקטה ובעלת איכות חיים גבוהה. אך כמו בכל עיר אחרת בארץ ובעולם, גם בה מסתתרות תופעות שלא תמיד רואים מבחוץ. אחת מהן היא תופעת האגרנות הכפייתית – מצב שבו אנשים צוברים בביתם חפצים, אשפה, עיתונים, בגדים ישנים ולעיתים אף פסולת אורגנית, עד שהדירה הופכת לבלתי ראויה למגורים.
אגרנות כפייתית אינה תופעה חדשה כלל וכלל, אך בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שהיא אינה רק עניין של "בלגן בבית", אלא תסמין למצוקה עמוקה ולעיתים גם סכנה ממשית – הן לדייר עצמו והן לסביבתו.
הבעיה קיימת בכל מקום – גם במרכז גבעתיים
"זה יכול להיות אדם מבוגר, שגר לבדו, או זוג צעיר שמתמודד עם אתגרים נפשיים או כלכליים", מסביר יואב לוי, מומחה בתחום בריאות הציבור בהמרכז הארצי לפינוי דירות. "אנחנו רגילים לדמיין את הדירות האלה בשכונות קשות יום, אבל לא פעם אנחנו מקבלים קריאה דווקא מבניין מודרני במרכז עיר כמו גבעתיים".
אחת הדירות שפונו לאחרונה בעיר תיארה מציאות קשה: ערימות בגדים ישנים שהסתירו שקעי חשמל, מצבורי עיתונים שנערמו לגובה התקרה, וריח עז של טחב ואשפה שחלחל לחדר המדרגות.
מפגע תברואתי ורגשי כאחד
ההשלכות של דירה מוזנחת אינן רק אסתטיות. מדובר במפגע תברואתי שעלול לגרום להתרבות של מזיקים, להתפתחות עובש ולפגיעה פיזית בדיירים – שמועדים לנפילות, פציעות ואף מחלות. מעבר לכך, מדובר במצב נפשי קשה, שכן לרוב האדם שגר בדירה אינו מסוגל לשנות את המציאות בעצמו.
במרכז הארצי לפינוי דירות מדגישים כי הפינוי אינו יכול להיעשות באקראי. נדרש תהליך שמכבד את האדם ואת סיפורו, תוך שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש והרווחה, אם יש בכך צורך.
כך נראה תהליך פינוי מקצועי
כאשר המרכז לפינוי דירות מקבל קריאה, הצוות ניגש קודם כול לבחון את מצב הדירה: האם קיימים חפצים מסוכנים? האם יש צורך בציוד מגן? מהו היקף הפינוי הנדרש? לאחר מכן מגובשת תוכנית פעולה – הכוללת לעיתים מיון של חפצים אישיים, פינוי זהיר של חומרים מסוכנים, ניקוי יסודי, ולעיתים גם הדברה או חיטוי.
"אנחנו לא רק זורקים חפצים לפח", מדגישת רחל, אחת מחברות הצוות. "לפעמים יש פריטים סנטימנטליים, מסמכים חשובים, תמונות משפחתיות – וצריך לשמור עליהם. לכן כל מקרה מטופל באופן אישי".
ההשלכות על השכנים ועל הקהילה
דירה מוזנחת בגבעתיים – עיר צפופה ומאוכלסת – משפיעה ישירות על השכנים. ריח, חרקים, חשש מדליקה, ואפילו ירידה בערך הנדל"ן. לא פעם, הוועד פונה לעירייה בבקשת עזרה, אך הטיפול המהיר והיעיל ביותר הוא באמצעות אנשי מקצוע.
השכנים עצמם נמצאים לא פעם בדילמה – האם להתערב? האם לפנות לרשויות? האם מדובר בפגיעה בפרטיות או דווקא בעזרה הכרחית?
"הפנייה הראשונית שלנו הייתה מתוך דאגה", מספרת שירה, דיירת בבניין שבו התבצע פינוי. "חשבנו שמדובר בקשישה ערירית, אבל הסתבר שמדובר באדם צעיר שהדרדר בעקבות פיטורין. הוא פשוט לא הצליח להתמודד. אחרי הפינוי – חזר לו האור לעיניים".
לא רק בגבעתיים: בעיה ארצית שמצריכה מדיניות
המומחים מדגישים: גבעתיים אינה חריגה. מדובר בתופעה שקיימת כמעט בכל יישוב בארץ. אך דווקא בערים קטנות וצפופות, בהן הקשר הקהילתי חזק יחסית, יש פוטנציאל גדול יותר להתערבות חיובית. כאשר שכנים, עובדי רווחה וגורמים מקצועיים משתפים פעולה – אפשר לחולל שינוי משמעותי.
כיצד מזהים דירה בסיכון?
ישנם סימנים שמעידים על כך שדירה מסוימת עשויה להיות מוזנחת בצורה קיצונית:
- ריח חזק ולא מוסבר בחדר המדרגות
- חלונות מוגפים תמיד
- דלת שאינה נפתחת מעולם
- חרקים באזור הדירה
- דייר שמסרב לביקורים
במקרים כאלה, מומלץ לפנות לרשויות או להציע עזרה בעדינות. בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע – אפשר להציל את הדייר ואת סביבתו.
לסיכום: לא רק לכלוך – אלא מצוקה שמבקשת תשומת לב
האגרנות הכפייתית אינה ביטוי של עצלנות או חוסר אכפתיות. מדובר במצב נפשי עמוק שמצריך טיפול מקצועי, תמיכה סביבתית, ולעיתים גם התערבות חיצונית מדויקת. אנשי המרכז הארצי לפינוי דירות מדגישים שהמפתח הוא רגישות, סבלנות ויכולת לראות את האדם שמעבר לדלת.
וכמו שמסכמת רחל: "כשאנחנו יוצאים מדירה אחרי הפינוי, הדבר הכי מרגש הוא לא רק הניקיון – אלא התחושה שהחיים יכולים להתחיל מחדש".
