אי ספיקת כליות מופיעה כאשר הכליות אינן מתפקדות באופן נורמלי. קיימים שני סוגים של אי ספיקת כליות:
1. אי ספיקת כליות כרונית– גורמת לירידה איטית בפעילות הכליות במשך תקופה ארוכה כך שהסימנים הקליניים מופיעים בהדרגה. אי ספיקת כליות כרונית מופיעה כאשר הכליות אינן יכולות יותר להפריש תוצרי פסולת, לייצר הורמונים ולוסת את הרכב הכימיקלים בנוזלי הגוף; פעולות המתבצעות במקרה של תפקוד תקין של הכליות. פעילויות אלו חיוניות לשמירה על בריאות חיית המחמד.
2. אי ספיקת כליות אקוטית– מאופיינת בירידה חדה בתפקוד הכליות, אשר גורמת לשינויים בכימיה בגוף, כגון שינויים באיזון הנוזלים והמינרלים. שינויים פתאומיים אלה משפיעים כמעט על כל איבר בגוף. בשל הירידה החדה בתפקודי הכליות, הסימנים הקליניים יותר דרמטיים מאשר באי ספיקת כליות כרונית.
סיבות לאי ספיקת כליות: הסיבה הנפוצה ביותר הינה "בלאי" כתוצאה מזיקנה. אי ספיקת כליות יכולה גם להגרם על ידי חומרים רעילים, למשל אנטי פריז של רדיאטורים, חלק מהתרופות לשיכוך כאבים, וסוגי אנטיביוטיקה מסויימים. בנוסף, גם סוגי דלקת מסויימים גורמים לירידה בתפקוד הכליות.
סימנים קליניים של אי ספיקת כליות: סימנים קליניים לאי ספיקה מופיעים בד"כ כאשר יש למעלה מ- 75% נזק לכליות. הסימנים הבאים עשויים להצביע על כשל כליות. באם חלקם או כולם מופיעים, יש לגשת לבדיקה אצל הוטרינר בהקדם:
• שינה מרובה.
• השתנה מרובה.
• לטרגיות.
• הקאות.
• ריח רע מהפה.
• חוסר אכילה יותר מיממה אחת.
• חולשה או חוסר קואורדינציה בזמן הליכה.
• דיכאון.
• אובדן משקל או אובדן מסת שריר.
כיצד ניתן למנוע אי ספיקת כליות? בעוד שלא ניתן למנוע את הסיבות הנפוצות לאי ספיקת כליות, לדוגמא אי ספיקת כליות כתוצאה מ"בלאי" בשל גיל מבוגר ניתן לטפל בכשל כליות. כלבים וחתולים, החיים מחוץ לבית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לכשל כליות, משום שיש להם סיכוי גבוה יותר להיות חשופים לחומרים רעילים לכליות. לא קיימת דרך ספציפית למנוע כשל כליות, אולם קיימות המלצות כלליות כגון מתן הזדמנויות תכופות להטיל שתן, אספקה שוטפת של מים טריים ומניעת חשיפה לחומרים רעילים בבעלי חיים, החיים מחוץ לבית. שכיחות אי ספיקת הכליות עולה ככל שגיל חיית המחמד עולה. חתולים וכלבים קטנים עלולים להראות סימנים מוקדמים לכשל כליות בין הגילאים 10-14 שנים, וכלבים גדולים עלולים לחלות בגיל צעיר הרבה יותר. בחתולים, המחלה שכיחה הרבה יותר מאשר בכלבים, ובחלק מהגזעים קיימת שכיחות גבוהה יותר לכשל כליות מבאחרים. כל גזעי הכלבים והחתולים עלולים לסבול מבעיות כליה, ולכן הוטרינר שלכם עשוי להמליץ על בדיקות דם בגיל צעיר על מנת לקבל ערכי בסיס לחיית המחמד שלכם. ניתן להשתמש בערכים אלה לצורך השוואה בזמן מאוחר יותר ולקביעה באם חיית המחמד שלכם סובלת בעיות כליה או ממחלות אחרות.
מהו הטיפול שניתן להעניק לחיית המחמד במקרה של אי ספיקת כליות?
בדיקות מעבדה הינן הכרחיות בכדי לאבחן הן אי ספיקת כליות כרונית והן אקוטית ובכדי לשלול מחלות אחרות. הוטרינר ייקח בדיקת דם ושתן מחיית המחמד שלכם על מנת לבדוק ערכי תפקוד שונים של הכליה ולודא שהסיבה לסימני מחלת הכליה אינה דלקת. בעוד שכשל כליה אקוטי הינו פוטנציאלית הפיך, כשל כליה כרוני אינו הפיך, ובעיות כליה אקוטיות עלולות להתפתח לכשל כרוני. חיות מחמד שסובלות מכשל כלייתי כרוני עלולות לא להגיב כלל לטיפול או שהן עשויות לחיות מספר חודשים או שנים נוספות. הוטרינר שלכם ייקח בחשבון את ההיסטוריה של חיית המחמד, הבדיקה הפיזיקלית ותוצאות בדיקות המעבדה בכדי לקבוע באם חיית המחמד שלכם סובלת מכשל כליות אקוטי או כרוני. לעתים נדרשת אפילו ביופסית כליה בכדי לתת פרוגנוזה מדוייקת למצב חיית המחמד וצפי אורך חייה. אי ספיקת כליות אקוטית וכרונית עלולות להיות מצבים מאוד רציניים, אפילו מסכני חיים שדורשים אשפוז. האפשרויות הטיפוליות כוללות:
• אינפוזיית נוזלים לוריד.
• מזון רפואי מיוחד בעל חלבון מופחת ורמת מלחים מופחתת.
• תרופות לייצוב לחץ דם (שהינו תוצר של אי ספיקת כליות).
• טיפול בהקאות ובבעיות מעיים העזרת מזון ותרופות.
• טיפול באנמיה- ירידה ביצירת כדוריות דם אדומות.
• תוספת אשלגן.
• אשפוז על מנת לתת טיפול תומך.
כאשר חיית המחמד שלכם יציבה מספיק על מנת לשחררה מהאשפוז, יש לשים לב למצבה ולערוך בקליניקה לעתים תכופות בדיקות דם ושתן, שעל פיהם ייקבע בכל פעם המשך הטיפול. יש להקפיד על מתן התרופות להן נזקקת חיית המחמד. באם הדבר הכרחי, חלק מבעלי חיות המחמד יכולים לתת בעצמם נוזלים מתחת לעור בבית, על מנת לשמור על משק הנוזלים בגוף ולאפשר דילול של הצטברות רעלנים כתוצאה מחוסר סילוקם על ידי הכליות החולות.
כל הנ"ל יתרמו לאיכות ואורך חיי חיית המחמד הלוקה בכשל כליות.
