הליך העברת הזכויות בנחלה אינו אחיד והוא משתנה באופן משמעותי בין מושב למושב בהתאם לסוג ההסכם שעליו חתום המושב מול רשות מקרקעי ישראל. ישנם מושבים החתומים על חוזה משולש, שבו גם לסוכנות היהודית יש מעמד וסמכות, מה שהופך את תהליך העברת הזכויות למורכב יותר ודורש את אישורה. לעומת זאת, במושבים אחרים החתומים על חוזה דו צדדי ישירות מול רשות מקרקעי ישראל, ההליך עשוי להיות פשוט ומהיר יותר. לפני שמתחילים בתהליך של העברת זכויות בנחלה הצעד הראשון וההכרחי הוא לבדוק מהו סוג החוזה החל על הנחלה הספציפית. בדיקה זו תקבע את רשימת הגורמים שאת אישורם יש לקבל, את המסמכים הנדרשים ואת משך הזמן הצפוי להשלמת התהליך.
הליך הסדרת שימושים חורגים כהזדמנות להימנע מסנקציות
רשות מקרקעי ישראל והוועדות המקומיות מודעות לכך שבנחלות רבות ברחבי הארץ קיימים שימושים לא חקלאיים אשר החלו לאורך השנים ללא היתר. במקום לנקוט בגישה של אכיפה והריסה בלבד הרשויות מאפשרות במקרים רבים לבעלי הנחלות להסדיר את המצב בדיעבד. הליך זה מאפשר לבעל הנחלה להכשיר את השימוש הקיים, בין אם מדובר במחסן, יחידת אירוח או עסק קטן, ולקבל עבורו היתר חוקי. הליך של הסדרת שימושים חורגים כרוך בדרך כלל בתשלום קנסות או דמי שימוש מופחתים לרשות מקרקעי ישראל ובהגשת תוכניות מתאימות לוועדה המקומית. ניצול חלון ההזדמנויות הזה מאפשר לבעל הנחלה להימנע מהגשת כתבי אישום, מצווי הריסה ומקנסות גבוהים בהרבה.
תפקידו של עורך דין מושבים בייצוג חברים מול האגודה השיתופית
החיים במושב מבוססים על מערכת יחסים כפולה בין חבר האגודה לבין רשויות המדינה ובין חבר האגודה לבין האגודה השיתופית עצמה. לעיתים מתגלים סכסוכים פנימיים בין חבר המושב לבין הנהלת האגודה, למשל בנוגע לחלוקת רווחים, חיובים כספיים או קבלת חברים חדשים. במקרים אלה תפקידו של עורך דין מושבים הוא לייצג את האינטרסים של החבר מול מוסדות האגודה. הוא בקיא בתקנון האגודה ובדיני האגודות השיתופיות ויודע כיצד לפעול כדי להגן על זכויותיו של הלקוח שלו. הוא יכול לנהל משא ומתן עם הנהלת האגודה, לייצג את החבר באסיפה הכללית ובמידת הצורך להגיש תביעה לבית המשפט או לרשם האגודות השיתופיות.
בכל נושא שקשור להתנהלות בנושא נחלות או קרקעות במושבים פנו לעורכת הדין רחל פרץ גלם, משרד בעל ניסיון עשיר בנושאים אלה.
