Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

זקנה בחדר מיון

זקנה בחדר מיון

ולסיפור אחר בעל רקע שונה לחלוטין.

אשתי הנה מורה לחינוך מיוחד מזה שנים רבות העובדת עם ילדים עם אוטיזם.

בגיל מאוחר יחסית היא נדבקה מאחד מתלמידיה כנראה באבעבועות רוח, אשר משום מה לא נדבקה בה בילדותה.

חולה, דואבת ומכוסה אבעבועות לקחתי אותה אחר כבוד לחדר המיון בבית החולים בו עבדתי.

העובדה שהייתי פרסונאל לא ממש עזרה לי אותו יום, כיוון שחדר המיון היה עמוס מתמיד. לא הייתה בו שמץ של פרטיות, המיטות הובדלו אחת מרעותה בוילונות פלסטיק מהוהים ומוכתמים.

במיטה הסמוכה לשלנו שכבה אישה מבוגרת מאד ויבבה ללא הפסק: "…אוי דוקטור,…אוי ויי דוקטור, אויי דוקטור, כואב דוקטור, אוייייי דוקטורררר, וחוזר חלילה בלי סוף…קולה היה גבוה וצווחני במיוחד, ומהר מאד השתררה אווירה של פאניקה בחדר המיון כולו. אנשים עברו על פני הוילון שלה תוך שהם אוטמים את אוזניהם באצבעותיהם.

לפתע פרץ לחדר רופא נמוך ושמנמן עם חלוק פתוח וסטטוסקופ תלוי לו ברישול סביב צווארו, התברר שזה היה מנהל חדר המיון בכבודו ובעצמו. "… מה יש גברת, מה קורה, למה את מייללת כל הזמן?…", "כואב בבטן דוקטור" הייתה התשובה, "תביאו לי חוקן תיכף ומייד" ציווה הרופא הגוץ, אחות מבוהלת הגישה לו את צינור החוקן, אני נשבע לכם, הוא היה יותר ארוך ממה שאנחנו השתמשנו בסוסים באותו זמן בביה"ח הווטרינרי…

הוא התבונן בצינור בתשומת לב רבה מול האור, משח אותו בלובריקאנט, ובפתאומיות רבה הפך את הגברת הזקנה על ביטנה… בשלב זה כבר לא הייתי מסוגל להביט, עצמתי את עיניי, אך לצערי כידוע אין אפשרות לעצום גם את האוזניים ושמעתי הכל : " אויי דוקטור, אויי דוקטור, אויי דוקטור אאאאאאאאאאאאאא, ופתאום נשמע פפפפררררררררררררר, וריח נורא ואיום מילא את חדר המיון כמו ענן סמיך ורעיל….

אני מודה כי לא הקאתי את נשמתי בו במקום רק בגלל נוכחותה של אשתי במיטה ליד.

בו ברגע אמרתי לה כי כעת אני משוכנע יותר מתמיד כי טוב שבחרתי בווטרינריה ולא ברפואה הומאנית. עדיף לי לתחוב ידיים לאלפי פרות, מאשר לעבור פעם אחת, כרופא, מאורע כגון זה.

 

חוויות מהעבודה במעבדה

מדי פעם הגיעה אלי למעבדה הביוכימית בדיקת דם מחדר המיון שנלקחה מנרקומן. בד"כ היו מבחנות אלו פקוקות היטב עם פקק שעם, ומכוסות מדבקות בצבע אדום זוהר עם כיתוב של "זהירות" HIV או HEPATITIS .

יום אחד הגיע אליי למעבדה שוטר צעיר, אוחז בידו מבחנה כזו. הוא ביקש לבצע את בדיקת הדם במהירות כיוון שמדובר באסיר אלים ומסוכן, הכבול בשלשלאות למיטה במיון, והם מבקשים לקחתו במהירות האפשרית חזרה לאבו כביר.

בחפזוני כי רב אחזתי במבחנה בידי הימנית ובאצבעות אותה יד ממש ניסיתי להסיר את מכסה השעם בעוד שביד שמאל הפעלתי את המתג החשמלי של הצנטריפוגה.

מישהו במיון חשש כנראה מאד מדם חשוד ומזוהם זה, והידק את מכסה השעם כה בחוזקה, שנאלצתי להפעיל כוח רב מן הרגיל באצבעות ידי הימנית בכדי להסירו.

לפתע נחלץ הפקק בקול פקיעה רם, וגוש של קריש דם התעופף לו ישר מן המבחנה אל עין ימין שלי…, הגוש המבחיל נתלה לו שם על עפעפיי, והתנודד קלות.

חששתי לעשות תנועה מיותרת, היטב זכרתי את לימודי הפרמקולוגיה בהם למדנו עד כמה הספיגה היא מהירה מהעין, והבנתי שאם קריש זה ייגע בלחמית העין אני לבטח אחטוף צהבת או איידס חו"ח… העברתי בזהירות את המבחנה הפתוחה ליד שמאל, ביקשתי מן השוטר ההמום שיגיש לי פד רפואי טבול במים, ניגשתי למראה שסמוך לכיור במעבדה, וניגבתי בזהירות ובעדינות אין קץ את קריש הדם מהעין.

אומרים שהצרות באות תמיד בצרורות, וייתכן גם שהושפעתי קשות מאותו אירוע אומלל אשר זעזע אותי עמוקות.

שעה לאחר אותו מקרה נתבקשתי לבצע בדיקת LP לנוזל חוט שידרה של ילד עם חשד למנינגיטיס ( דלקת קרום המוח).

החדרתי פיפטת זכוכית גדולה לתושבת שלה, ופתאום היא התנפצה בידיי, ועם ה"שוונג" חדר רסיס זכוכית אימתני לבסיס האגודל הימני שלי…, כנראה שפגעתי בעורק שכן קילוח של דם החל לזרום בפולסים לגובה של כ-30 ס"מ… חישבתי להתעלף לאלתר, אלא שהחזקתי מעמד, חסמתי את הקילוח בידי השמאלית הבריאה ורצתי במלוא המהירות לחדר המיון.

שם קלטה אותי האחות הראשית של חדר המיון, עטפה את ידי במגבת גדולה, ועד מהרה התכנס כל צוות המיון לחזות באיש המעבדה, הסטודנט לווטרינריה הפצוע.

פתאום חבטה בי ההכרה כי לא ייתכן שאעבור שני אירועים טראומטיים כאלה, אחד אחרי השני בלי להידבק במחלה איומה כלשהי, ומייד כאשר הגיע הכירורג והחדיר לי חומר הרדמה לכרית היד, התעלפתי לקול צחוקם של "ידידיי" מחדר המיון.

התעוררתי לאחר כמחצית השעה עם נזר של תפרים בכף ידי הימנית.

הצלקת קיימת שם עד היום, 20 שנה אח"כ, המקום רגיש וכואב לעיתים, ובהחלט מציק לי בזמן שאני אוחז במלקחיים או במחזיק מחט בזמן ניתוח.

ביקשתי את האחות הראשית שתבצע בי גם בדיקה לאיידס ולצהבת. עברתי שלושה ימים של גיהינום מחשבתי, עד שהגיעו התשובות השליליות מהמעבדה לרווחתי הרבה.

עוד נקודה לטובתה של הרפואה הוטרינרית, שם הסיכוי לחטוף מחלה קשה מאחד הפציינטים שלך הוא נמוך בהרבה, סטטיסטית, לעומת המרעין בישין שאתה עלול לחטוף בעבודה עם פציינטים הומאניים…

התוכן כי חם במקומונט גבעתיים
איך להעביר את המסרים שלכם בדרך אפקטיבית?
תוכן שיווקי יכול לשרת אתכם בכמה פורמטים ואחד המוצלחים והטובים...
גישה עדינה לירידה במשקל לאחר לידה
חוויית ההיריון, הלידה והבאת חיים חדשים לעולם היא יוצאת דופן...
בדיקות לפני קניית דירה - מה הכרחי לעשות?
בדיקות לפני קניית דירה נעשות למטרות שונות, ובין היתר, לטובת...
יועץ עסקי מומלץ
קידום ופיתוח של עסק הוא לא דבר פשוט, בייחוד במדינתנו...
פרקט spc
עולם הפרקטים הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות והרבה יותר אנשים...
לחבר בין ההיסטוריה לבין ההווה היהודי
מדינת ישראל היא נס גלוי וככל שאנחנו מתחברים יותר להיסטוריה...
איך תבחרו מעצבת פנים מומחית?
תכנון ייחודי לכל נכס בשביל לתכנן את הבית שלכם, העסק או...
מדוע חשוב למצוא מוסך טוב, אמין וזו שיענה לכל הצרכים שלנו בנוגע לרכב
מתי אני צריך עזרה של מוסך לצערנו כפי שכולנו ראינו בתוכניות...
מה הקשר בין בטיחות מזון לבין רישיון עסק?
בטיחות מזון חוק רישוי העסקים בישראל קובע לכל בעל עסק שעוסק...
כל היתרונות של מדפסת ברקוד בעסק!
מדפסת ברקוד ההבדל בין מדפסת ברקוד משרדית קטנה לבין מדפסת תעשייתית...