המגע חשוב בכל גיל, מגיל ינקות ועד אחרית ימינו. זהו צורך ביולוגי ורגשי בסיסי.
במחקר מפורסם שערך הפסיכולוג הארי הארלו (1965) הושמו גורי קופים בכלוב ובו בובת אם מלאכותית העשויה חוטי תיל המספקת מזון ומים, וכן בובת אם מלאכותית רכה, העשויה ספוג רך, המזכירה אם אמיתית.
הארלו הראה כי הקופים אמנם מתקרבים לאם המאכילה בכל פעם שהם רעבים, אך כשהם עייפים או מפוחדים הם הולכים ישירות לאם הרכה. בצורה כזו הוכיח הארלו כי הצורך בהגנה ובקרבה נפרד מן הצורך הפיזי במזון ואף עולה עליו. (1)
בדומה למסקנות שעלו מהמחקר, גם אצלנו, בני האנוש יש צורך ביותר מאשר רק קבלת מזון ודאגה לשינה וקורת גג. אנו זקוקים לתחושה של קרבה ולמגע. לא כל מגע הוא כזה שאנו חפצים בו. מגע קר, טכני וענייני, שלכל אחד יצא לחוות על בשרו במגעיו עם אנשי צוות רפואי, על אחת כמה וכמה קשישים ובעלי מוגבלות, שמקיימים איתם אינטראקציות רבות יותר על פי רוב, אינו סוג המגע שהם כמהים לו. הם כמו כולנו רוצים מגע נעים מלטף ומנחם, זכאים וראויים לו.
קשישים רבים, מרותקי בית החיים בגפם בשל פטירת בן הזוג, גירושין והעדר זוגיות, מועדים לסבול יותר מחוסר במגע. למרבה הצער, פעמים רבות יש רתיעה ממגע פיזי עם קשישים ובעלי מוגבלות, גם של בני המשפחה המטפלים בהם וכך נותר הקשיש צמא למגע שנותן לו תחושה שמישהו רואה אותו ומתעניין בו.
מגיפת הקורונה שהותירה בכולנו את אותותיה, והשפיעה לרעה ביתר שאת, על הבודדים ובני הגיל השלישי, רק הוכיחה עד כמה הבדידות היא קשה ופוגעת ומשפיעה על הבריאות הפיזית והנפשית. בתקופה הזאת לצד הבדידות הקשה, והריחוק החברתי, העדר המגע עם הסביבה התעצם עד כדי כאב.
אם אתם חשים, כבני משפחה מטפלים שאין באפשרותכם לתת לקשיש, בן משפחתכם את המגע הנחוץ כל כך, קיימות שתי אפשרויות עיקריות:
הראשונה היא הכנסת בעל חיים לבית הקשיש.
בשל הקושי בניידות, כדאי שבעל החיים יהיה כזה שלא דורש זאת כגון חתול, ארנב, אוגר, שרקן וכדומה. באופן הזה יוכל הקשיש להרגיש כי יש לו במה להתעסק ולהפיג את בדידותו וגם לחוש אחריות לבעל החיים וגידולו- זאת אם הוא מסוגל לכך. במידה והוא מסתייע במטפל סיעודי, המטפל יכול לדאוג לכך. ההכנסה של בעל חיים לבית, מכניסה חיים לבית וכמובן אפשרות לשפע מגע נעים ומיטיב עבור הקשיש, בכל זמן ושעה שירצה, מצד יצור פרוותי שיעניק לו אהבה ללא שימת לב למראהו וגילו.
השנייה היא קבלת טיפולים אלטרנטיביים במגע.
בתחום הזה יש טיפולים שונים שיכולים לצד התועלת הבריאותית שלהם, לספק גם את הצורך במגע. עיסוי שבדי, רפואי, אורטופדי, שיאצו ורפלקסולוגיה הם טיפולי המגע הנפוצים ביותר. כפי שאנו אוהבים לקבל אותם בין אם כפינוק או לצורך פתרון בעיה רפואית, כך גם הקשישים ומרותקי הבית, והם זקוקים לכך הרבה יותר.
כשמדובר בכאב כרוני, שנוכחותו בחיינו הולכת ומתעצמת ככל שהגיל מתקדם, עיסוי יכול להביא להקלה ולשיפור. מחקר אמריקאי שנעשה בקרב קשישים בגילאי 60 ומעלה, בדק את ההשפעה של קבלת עיסוי פעמיים בשבוע לחמישים דקות כל פעם במשך חודש מול טכניקות הרפיה. נמצא כי חל שיפור משמעותי במדדי דיכאון, חרדה, חיוניות, רווחה ובריאות כללית בקרב הקשישים שקיבלו טיפול במגע לעומת קבוצת הביקורת. (2)
תהיה האפשרות שתבחרו, אל תמנעו מיקירכם מגע. למען הבריאות הנפשית והפיזית שלהם.
ביבליוגרפיה
מתוך ויקיפדיה- תאוריית ההיקשרות
Complementary Therapies in Medicine Volume 15, Issue 3, September 2007, Pages 157-163 .A randomised study of the effects of massage therapy compared to guided relaxation on well-being and stress perception among older adults.
