בימים אלה מתנהל בארץ ויכוח על סמכויות בתי המשפט וחלוקת סמכויות בין נשיאת בית המשפט ושר המשפטים כאשר כול אחד מהצדדים מגייס לעזרתו לגיונות של משפטנים ומרצים כדי להוכיח את צדקתו.
בואו ונבדוק כיצד התנהלו העניינים בעבר הרחוק בהתאם לכתוב בפרשת שופטים, בספר דברים טז' יט'-כ' אנחנו מוצאים את הפסוקים "לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תקח שוחד… צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ…" בכך נשאלו שאלות רבות ע"י חז"ל ,רש"י המבאר את הפסוקים דברים טז' יט' "לא תטה משפט, כמשמעו, ולא תכיר פנים, אף בשעת הטענות .
אזהרה לדיין שלא יהה רך לזה וקשה לזה אחד עומד ואחד יושב, לפי שכשרואה זה שהדיין מכבד את חברו מסתממין טענותיו. ולא תיקח שוחד , אפילו לשפוט צדק כי השחר יעור משקבל שוחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבו אצלו להפוך בזכותו דברי צדיקים דברים המצודקים משפט אמת , צדק צדק תרדוף הלך אחרי בית דין יפה למען תחיה וירשת כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן.".
אנו מוצאים פסוק בספר ויקרא לצדק תשפוט את עמיתיך ושאלו אבותינו מה ההבדל ולמה בספר ויקרא מופיעה המילה צדק פעם ובספר דברים מופיעה המילה צדק פעמיים ולא מסתפקים בפעם אחת קיבלנו פירוש שתואם את תקופתנו. אנו יכולים למצוא משפטים בהם מתדיינים שני צדדים ולמרות תמונת המצב הברורה לכאורה חש השופט בעת הדיון שלפניו מצב מיוחד תחושה עמוקה לרחשי לבו ועשוי הוא לשפוט לפי כישרונו של עורך דין זה או אחר, אומנם יכול השופט להחליט בהתאם לטענות החזקות יותר אך מאחר ויש ספק בידיו חובה להעמיק לחקור ומכאן המושג של צדק צדק תרדוף כדי להגיע לאמת ולא להתבצר בסעיפי החוק היבשים ואם קיים בליבו ספק חייב מושג הצדק ולהתחשב בו וחשוב לבחור שופטים מתאימים .
כיום קיימות בפני בית המשפט שתי אפשרויות אחד גישור בהם שולחים בתי המשפט את המתדיינים לגישור במטרה שהמגשר ימצא את הדרך לגשר בין השניים או בית דין רבני בענייני ממון ובעניינים פליליים קיים המושג עסקת טיעון אשר לא פעם באה לפגוע באחד הצדדים על חשבון האחר על כך נתייחס בפעם אחרת.
