הסיפור שלי מתחיל ביום שלישי שעבר, השעה 6 ושלושים בבוקר, אחרי לילה של חששות, מחשבות ותהיות אני תופס את האוטובוס לכיוון גבעתיים. ניסיתי להירדם בנסיעה אך המחשבות שרצו לי בראש לא נתנו לי מנוס מלפתוח את הלפטופ ולהתחיל לפרוק את הזעם על שורות הוורד.
השעה 10:30, כחמישה עשר תלמידי כתה י"ב ממגמת הקולנוע בתיכון, יחד עם עוד כעשרים סטודנטים לקולנוע מהמכללה יושבים כעת מול מנהל המגמה באורט, הבמאי ומבקר הקולנוע אורי (שידורסקי) שין. תדרוך אחרון לפני היציאה לשטח, לכולם יש קוצים בישבן ולכל קבוצה יש ציפייה לתסריט הטוב ביותר, לזויות הצילום המשמעותיות ביותר ולעריכה הכי קצבית ושווה.
יריית הפתיחה נורית וכל קבוצה בת שישה חבר'ה:במאי, עורך, צלם, מפיק, מקליט וע. צלם יוצאת לדרך.
למי מקוראינו שאינו בקיא בתחרות, מדובר בשם דבר בתעשיית הקולנוע בעולם בכלל ובארץ בפרט.
כללי התחרות נוקשים ומחייבים הפקה מלאה של סרט קולנועי בן 4-6 דקות תוך 48 שעות יחד עם שילובם של זאנר מסויים, חפץ, שורת דיאלוג ואלמנט הקשור לאיזור הצילומים (בתחרות הספציפית מדובר היה בעיר גבעתיים).
את התחרות באורט טכניקום גבעתיים יזם המורה לצילום ותאורה, צלם הטלוויזיה, ניר פרידמן (טעמים עם צחי בוקששתר, הלילה עם ליאור שליין ועוד). אל ניר חברו מורי המגמה, הגברת אריאלה שטוסר, הסאונדמן, אבישר אגא, הבמאי, אורי שין והעורכת, רותי וישנבסקי; שפקחו על התחרות בשלט רחוק.
14:00 זהו, יש לקבוצה שלי תסריט מוכן ביד, העלילה ביזארית והזויה לחלוטין, הרי קיבלנו להפיק סרט על גיבורי על. העלילה התבססה על נער שנקלע לחלום בתוך חלום שבמהלכו מוטלת על כתפיו האחראיות להציל את העיר גבעתיים מפני הרשע שעתיד להחריב את העיר בעזרת פצצה בפארק קניון גבעתיים.
18:00 עד לשעה זו תסריט המצלמה וזויות מיקום הסט, התאורה, השחקנים והמצלמות היו מוכנות ונגשנו לערוך סיורי לוקיישן, בכדי למצוא את הפארק האולטמטיבי והמואר לצילומים. ברחוב בן צבי נמצא מבוקשנו, פארק מואר מאחוריי שרשרת של בניינים גבוהים שאפשר לנו תנאי תאורה בסיסיים לצורך הצילומים ומספר שכנות שפצעו את פיהן על הרעש שיצרנו בסצנות המכות בין השחקנים.
20:30 מתחילים לצלם. בנס הצלחנו לגייס את השחקן סשה בלבין (תלמיד תלמה ילין בגבעתיים) שידע על קיומו של הסרט רק ארבע שעות לפני התחלת הצילומים. לאחר שבע שעות צילומים הבמאי איליה צעק ראפ (סיום צילומים) ואני, שתפקידי בכח היה לערוך, רצתי לביה"ס בכדי להכין את עמדת העריכה לקראת העבודה האמיתית.
בשעה שלוש ושלושים לפנות בוקר החומרים היו בידיי והתחלתי במלאכת העריכה, למען האמת נרדמתי ל40 דקות אבל התארגנויות של שאר הצוותים לקראת הצילומים מנעו ממני את האופציה להצליח לישון. לקראת שעות הבוקר המאוחרות קפצתי עם הצלם לאכול ארוחה נורמלית אחרי 24 שעות ונגשנו לבצע את צילומי ההשלמה בגבעתיים.
לאחר שעתיים של צילומים בשמש הקופחת וכמה זקנים שרצו להתראיין לערוץ הילדים, חזרנו למלאכת העריכה חדורים במוטיבציה לסיים כבר עם הסרט.
עד השעה 18:00 הייתה בידינו גרסא כמעט סופית של הסרט. העותק נכנס לעמדת עריכת הסאונד (שלמזלי אני מתמצא בתחום ויוצר מוסיקה ביום יום) ולאחר ארבע שעות של עריכה אינטנסיבית הסרט התחיל לקבל צורה של פי'צר קולנועי.
בשעה 22:00 בלילה הגיעה המורה לעריכה שצפתה בסרט ועל פי תווי פניה הבנו שיש צורך בעוד כמה שפצורים קטנים. עד השעה שתיים לפנות בוקר סדרנו את כל הבעיות הקטנות שבסרט והתפננו למלאכה חשובה ביותר. שינה לאחר 44 שעות של ערנות.
בשעה 7 וחצי בבוקר פקחתי את עיניי, הורדתי את הסרט לקלטת ונשמתי לרווחה.
זהו זה נגמר, סוף כל סוף. לא האמנתי שחבורת נערים בין הגילאים 17-19 תצליח לבצע פרויקט מטורף כמו זה. בשביל שתוכלו להתרשם מאופי העובדה צרפתי לכם קישור חמוד לסרט "חלום בלהות" אותו הפקנו בקבוצה
http://www.heep.co.il/heep/media/144018
סרטים נוספים שהופקו בביה"ס היו:סרט אימה אודות נער שמתקשר עם אחותו דרך סיאנס, קומדיה על גבר שסובל מהפרעות נפשיות של תינוקות, דרמת פשע על סוחר סמים, רומן יחד עם בובת מין ועוד שלל רעיונות וסרטים שמשאירים על השפתיים חיוך ערב מצד היוצרים.
בעוד כשבועיים תתקיים באולם ביה"ס תחרות רשמית בה יגיעו שופטים מתחום הקולנוע ומעיריית גבעתיים שיכריזו על הסרט הזוכה. והפרס? תווים להשכרת ציוד בסך 100 דולר לכל חבר בצוות ההפקה ב on air.
*הכותב הוא סטודנט לקולנוע, שנה א', במכללת אורט טכניקום גבעתיים.
