יהלומים מגיעים לתל אביב
סוחרי יהלומים באמסטרדם החלו לברוח לישראל בשנות ה-30 של המאה הקודמת מאחר והאנטישמיות התחזקה באירופה. הם הקימו אזור קטן ולא רשמי של מסחר יהלומים בתל אביב שבו הם פעלו מתוך משרדים ובתי קפה צנועים באזור שכונת אחוזת בית. לקראת שנת 1937, לאחר שממשלת המנדט הבריטי ביטלה את המס על יבוא יהלומים, התעשייה החלה להמריא. סוחרים מקומיים התאגדו כדי ליצור את סחר היהלומים הראשון בישראל. הייצור הראשון של המדינה התחיל עם מוצרים קטנים יותר בעיר פתח תקווה באותה שנה. מהר מאוד, עוד שני מרכזי ייצור החלו להיפתח בעיר נתניה ובתל אביב.
עם זאת, רק כאשר מלחמת העולם השנייה פרצה הייתה לתעשייה המקומית הזדמנות לגדול באופן משמעותי. הם החלו למלא את החלל שהותירה תעשיית היהלומים של אירופה, אשר נפלה קורבן למלחמה. בשנות ה-40 המאוחרות, סוחרי יהלומים ומלטשים ששרדו את המלחמה עלו לישראל והעניקו לה כישרון נוסף.
בורסת יהלומים נולדה
כאשר הסוחרים הפכו ליותר ויותר מחוספסים בעסק והוכיחו את היכולות שלהם, זה שכנע את דה בירס (תאגיד לכרייה וסחר ביהלומים השולט על רוב שוק היהלומים בעולם) לספק להם יהלומי גלם באופן קבוע. באמצע שנות ה-60, לאחר דיונים רבים וניסיונות כושלים להקים בניין בורסת יהלומים בתל אביב, ראש עיריית רמת גן הקצה שטח גדול לבניית בורסת היהלומים הראשונה.
זה היה רעיון מהפכני. ההחלטה לאחד את כל מה שהם צריכים בבניין אחד הוביל, לאורך השנים, ללידה של בורסת היהלומים הישראלית. בניין אחד הפך לקומפלקס של מבנים המחוברים ביניהם שהציעו הכל, החל ממכירת טבעות אירוסין ועד ציוד יהלומים משרדי. בנוסף לכך, גם בנקים, חברות ספנות, מסעדות, בתי כנסת ואפילו מספרות החלו לזרום למתחם. מאחר ומרכז היהלומים צמח במהירות, מהר מאוד הוקמו סביבו מתקני ייצור, מה שהפך את האזור למוקד מסחר ביהלומים וייצור משגשג.
בשנות ה-70, עם בורסת יהלומים נרחבת ומודרנית, ידע עמוק בליטוש יהלומים גדולים ומיוחדים ומומחיות בסגנונות מפוארים, לישראל הייתה אבן מרכזית בסחר היהלומים העולמי. לא לקח הרבה זמן עד שהיא החליפה את בלגיה כיצואנית הגדולה בעולם של יהלומים מלוטשים.
ישראל מפתחת מומחיות
ישראל בנתה שם לעצמה בכל מה שנוגע לליטוש באיכות גבוהה עם מידה רבה של מומחיות בתחומים שונים. בנתניה, למשל, יצרנים פיתחו מומחיות בחיתוכי יהלום מפוארים. מלטשים מקומיים היו ידועים ביכולת שלהם לנצל את יהלומי הגלם כדי לשפר את האיכות שלהם. כמו כן, אחד מחיתוכי היהלום הכי פופולריים הוא חיתוך הנסיכה. מדובר בחיתוך אשר פותח בישראל בשנת 1979 כאבולוציה של חיתוכים מרובעים אחרים. מהר מאוד, צורת יהלום זו הפכה לפופולרית ברחבי העולם, ומסיבה טובה.
שלושת המפתחים של חיתוך הנסיכה – יגאל פרלמן, בצלאל אמבר, וישראל איצקוביץ – ניסו ליצור יהלומים שיהיו גם יפים וגם כלכליים. התוצאה הייתה יהלום עם ברק גדול עם אחוזי הצלחה גבוהים בליטוש. השילוב של שני מאפיינים אלה עזר להפוך את סגנון החיתוך הזה למאוד פופולרי, במיוחד בארה"ב.
רוח של חדשנות
אחד מסודות ההצלחה של מרכז היהלומים הישראלי היה ההשקעה הכבדה במחקר ופיתוח. תעשיית ההיי-טק הישראלית והמהנדסים הרבים פיתחו טכנולוגיות חדשות ששפרו ליטוש. בעזרת כלים אלה, התעשייה הישראלית יכולה הייתה לשפר את היעילות ולהגיע לעלויות ייצור נמוכות יותר.
אחת היכולות הגדולות ביותר של ישראל היא ייצור יהלומים גדולים בעלי ערך. מוצרים כאלה, הדורשים תכנון זהיר מאוד וביצוע ברמה יוצאת דופן, נשלחים לישראל מכל רחבי העולם כדי על מנת לקבל ליטוש מבעלי המקצוע המקומיים.
330,000 אנשים וקונים זרים מבקרים בבורסה ליהלומים ברמת גן מדי שנה. יש בה 3,000 חברים וכ-1,200 חברות שמעסיקות באופן ישיר מעל 20,000 אנשים. תעשיית היהלומים הישראלית מכניסה כ-800 מיליון דולר לקופת המדינה מדי שנה.
