הנושא של בעלות על קרקע חקלאית או על מגרש במושב הוא נושא מורכב מאד מבחינה בירוקרטית וקניינית וגם כאשר נדמה שקרקע זו או אחרת שייכת לאדם מסוים ונמצאת בבעלותו – לא תמיד אכן כך הדבר. בדרך כלל הזכויות רשומות על שם בעל הנחלה כ"בר רשות" בלבד גם אם הם חיים בנחלה באז ומעולם. היוון הנחלה מסדיר בעיות אלה, שכן באמצעות היוון זה חוכרים את הקרקע מרשות מקרקעי ישראל ואף רושמים חכירה זו בלשכת רישום המקרקעין ומעמד החוכר הלכה למעשה הוא כשל בעלים בקרקע.
איך ניגשים לנושא של היוון נחלה?
יש היררכיה מאד ברורה של בעלות על שטחים במדינה וברוב המקרים המדינה היא הבעלים על הקרקעות ודרך שלוחות היא מאפשרת את השימוש ללקוחות הקצה – בני המושבים. רשות מקרקעי ישראל, הגוף האמון על השכרת קרקעות ומגרשים משכיר כל סוג של קרקע לסוכנות היהודית בהיותה הגוף הדואג להתיישבות בכל רחבי המדינה. השלוחה הבאה היא האגודה השיתופית המאפשרת חכירה של כל שטח קרקע למעוניין בכך או למי שקיבל אותה בשנותיה הראשונות של המדינה. היוון נחלה היא התהליך של סילוק כל המתווכים בדרך וחתימה על הסכם ישירות מול הבעלים – רשות מקרקעי ישראל. כיום יש ביקוש הולך וגובר לביצוע התהליכים.
למצוא את עורך הדין המתאים לצורך ליווי הנושא
מכיוון שהנושא של בעלות על קרקעות נחשב למורכב ומאתגר במיוחד חשוב מאד שיהיה לצידם של הלקוחות עורך דין שמכיר את דיני המקרקעין במושבים והוא זה שיוכל ללוות ולדאוג לאינטרסים שלהם, כמו גם לייצג אותם בפני גופים רשמיים. צריך יהיה להסביר להם את המשמעות של היוון נחלה, את ההשפעה של התהליך גם עליהם עצמם וגם על היורשים שלהם וכמובן שצריך יהיה לבחון את גובה התשלום שיידרש מהם לשם כך.
אתם מתעניינים בנושאים משפטיים הקשורים לקרקעות במושבים? פנו למשרד עו"ד תמיר יחיא & אלי סלהוב, משרד ותיק ומוכר בתחום עם ידע נרחב וניסיון עשיר בליווי לקוחות.