באופן טבעי חיילים, קצינים וכל מי שמשרת בצבא נמצא בסיכון להיפגע. יש מקרים שבהם פגיעה פיזית, נפשית או קוגניטיבית יכולה להשאיר משקעים משמעותיים שישפיעו על מהלך החיים של אותו משרת או משוחרר גם לטווח הארוך והוא ירצה שמערכת הביטחון תכיר בפגיעה הזאת או תכיר בו כנכה. על מנת לקבל את ההכרה הזאת עליו לפעול מול אגף השיקום במשרד הביטחון ואין זה פשוט. על מנת להעלות את הסיכויים לקבל את ההכרה אפשר וכדאי לפנות באמצעות עורך דין תביעות משרד הביטחון שמכיר את ההתנהלות של המשרד ויידע איך לסייע ללקוח שלו למצות את הזכויות המגיעות לו. במקרים רבים משוחררים מרגישים סחבת או גרירת רגליים ולכן יש עדיפות להיות מיוצגים על ידי עורך דין.
דוגמה נפוצה – תביעת משרד הביטחון פוסט טראומה
הפגיעה הנפשית שנחשבת לנפוצה ביותר בקרב משוחררים היא הפרעת דחק פוסט טראומטית או בקיצור פוסט טראומה. המראות, התחושות, הריחות וכל מה שהיווה חלק בלתי נפרד מאירוע קשה נשאר וגורם לתחושה כאילו האירוע הזה כלל לא הסתיים. בעזרת התנהלות נכונה עם תביעת משרד הביטחון פוסט טראומה המשוחרר יוכר ככזה, יתכן וייפסקו לו אחוזי נכות או שהוא יהיה זכאי למעטפת טיפולית של תמיכה והקלה, אך כאמור – השלב הראשון הוא קבלת ההכרה ממשרד הביטחון באשר בעצם קיומה של תופעת הפוסט טראומה ועליו לפנות בבקשה המתאימה, להציג מסמכים רפואיים רלוונטיים שמחזקים את טענתו ועל פי שיקול דעת המשרד יתכן ויהיה עליו להופיע מול הוועדה הרפואית של המשרד.
עורך דין נכי צהל – יש דבר כזה
מכיוון שמי שהוכר כנכה צה"ל יהיה בעל נתונים אישיים ופרטניים שלא בהכרח יהיו נכונים ורלוונטיים לנכים אחרים הרי שגם בפן המשפטי צריך להיות לו אל מי לפנות, מי שמכיר את המערכת וההתנהלות של משרד הביטחון, הקריטריונים של אגף השיקום בבואו לאשר או לדחות בקשה להכרה בפגיעה או נכות ועוד. איש המקצוע הזה הוא עורך דין נכי צהל וחשוב לדעת לשאול ולוודא שעורך הדין שפונים אליו אכן עוסק בתחום מורכב ורגיש זה ויוכל להציע את הייעוץ המשפטי הדרוש על פי הנסיבות הייחודיות של הלקוח שפונה אליו.
בכל נושא שקשור להתנהלות מול משרד הביטחון או בסיוע לנכי צה"ל פנו לעורך הדין דיוויד מיילך, בעל ידע וניסיון עשירים ומסירות רבה לסייע לקהל לקוחות זה.
