Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

הדשא של השכן

הדשא של השכן

ההיסטוריה מלאה בדוגמאות ליחסי שכנות שנגמרו רע.
דוד המלך ואוריה החיתי למשל גרו שניהם בפנטהאוזים מרווחים באחת משכונות היוקרה של צפון התנ"ך. ערב אחד, כשיצא המלך להפסקת עישון הוא ראה את אשת שכנו משתכשכת עליזה כקרפיון באמבטיה שעל הגג ממול ומיד נעור בו חשקו. אם אתם לא זוכרים איך נגמר הסיפור העצוב הזה אתם מוזמנים לפתוח את ספר שמואל- ב ולקרוא בעצמכם או להאמין לי שזה נגמר ברע. אפילו רע מאד.

לשכני אין אישה נאה כבת שבע וגם לא פנטהאוז מהודר.למען האמת, גם הוא וגם רעייתו חצו כבר מזמן את גיל הפרישה ואלא אם כן יחליטו בביטוח הלאומי לסכסך בניהם אז נכונות להם עוד שנים ארוכות של זוגיות מתוקה ומאושרת.

אבל לשכני יש גינה. לא סתם גינה, הקונקורד של הגינות ובתוך הגינה הזו מרחפות להן ציפורי שיר יפות כנף ובגינה הזו צומחים להם באין מפריע שפע רב של צמחי נוי ותבלין שמראם תאווה לעין וניחוחם – ניחוח גן עדן. וכל זה היה יכול להיות כל כך נהדר ונפלא אלמלא היה שייך כל היופי הזה לשכני ולא לי.

קנאה לא חייבת להיות תמיד דבר שלילי. להיפך, לפעמים הקנאה היא קולה של התודעה שבועטת לך בעכוזך ומצווה עליך לרוץ, לכבוש, להשתפר ולהשיג. ככה התקדם המין האנושי כולו. האם לא קינאו האיטלקים בסינים קנאת מוות על האטריות השדופות שלהם בטרם הנחיתו עליהם מהלומת נגד ניצחת והמציאו את המקרוני? ומי בדיוק הרוויח מזה? נכון מאד. המין האנושי..

כל המחשבות הללו ואף נוגות מהן, חלפו במוחי ערב אחד כשישבתי בחצר ביתי והבטתי בשכני המקשיש סובב חגיגי כחתן בין ערוגות גינתו. הבטתי באדמתי שלי שכולה חצץ ,ובעשביה שכולם מכאוב, ואז שוב בשכני שצרר עתה אלומות של עלי ריחן רעננים והניחם אחת אחת בתוך סל נצרים נאה ומיד ידעתי את שעלי לעשות.

כבר למחרת היום עם אור ראשון של בוקר התייצבתי בגינה לבוש סרבל עבודה, כשבידי האחת טורייה ובשנייה כוס קפה שחור. "אותי לא ילמדו מה זה גינה " הכרזתי באוזני אשתי המשתוממת ויצאתי מיד לשתי הקפות ניצחון בחצר " כל מה שהוא יודע לעשות" סימנתי בראשי אל גינתו של יריבי "אני אעשה טוב יותר".

חמש דקות לאחר שיצאה אשתי לעבודה החלטתי לעבור משלב הצהרת הכוונות לשלב ניסוח החזון. הבטתי בגבעולי הקוצים הבשרניים והגבוהים שראשם בעננים ומיד ראיתי איך שיחי ורדים רכים ונאים תופסים את מקומם. את האדמה יש כמובן לעבד, לדשן ולזרוע בכל מיני ירקות כמו צנונית, גזר וחסה וגם ממטרות וקווי השקיה יש להניח בין הערוגות ואם כבר אז אין לך גינה ראויה בלי דחליל אימתני שיניס בבהלה כל פולש שינסה לחמוד את הפרי ,וגם כסאות נוח לחברים שיבואו להתארח בערבי הקיץ החמים לשתות כוס לימונדה קרה ולאכול חצי אבטיח ו ..

ועכשיו רק נותר למצוא את הגייסות שיבצעו את המשימה כי כל איש חזון הרי יודע שתפקידו הוא רק להצביע על הדרך, לא חלילה לפרוץ אותה. עוד אני יושב ולוגם משאריות הקפה ומתפלל לסיוע מההשגחה העליונה והנה זוג פועלים שמראה גופם גמיש וחיוכם כולו אבנים טובות ניצבים בשער גינתי. "מרחבא!" אני קורא לעברם כשמתברר לי שהעזרה ששלח לי אלוהים היא שוהה בלתי חוקית. "בוקר טוב." אומר הנמוך עם השפם. לאחר שאנו מחליפים מילות נימוס קצרות, ומעלים ניחושים על איך יסתיים מרוץ החימוש הגרעיני של איראן, אנו מתפנים לסכם שכר הוגן ולשתות קפה שחור אותו אני מגיש עם עוגיות דבש. " אל תדאג." אומר הגבוה ושביבי דבש ניתזים מפיו " אתה תהיה מבסוט עד הגג כשנגמור איתך".

אחרי הקפה והעוגיות קם הנמוך עם השפם ממקומו, בוחן בעניין את גלגל השמש ומבקש מחצלת. "בשביל מה המחצלת?" אני שואל מודאג "בשביל להתפלל" אומר הגבוה ומצביע על שעונו "אם אין תפילה אין ברכה" "בטח. בטח.." אני אומר ומוציא להם מחצלת נקייה לתפילה. אחרי התפילה מסדר הנמוך את שפמו,מנער את האבק מבגדיו,אוחז בטורייה אך תיכף ומיד נשמטת זו מידו. "מה עכשיו?" אני מתעניין בחשדנות. "חם היום." אומר הגבוה " ברדיו אמרו שצריך לשתות הרבה קולה.." "על העייני ועל הראסי " אני אומר בנדיבות ורץ למקרר להביא קולה קרה.

בשתיים עשרה בצהריים מודיע לי הנמוך עם השפם שהם רעבים. "אבל עוד לא התחלתם לעבוד" אני אומר ומצביע בכעס על כלי העבודה השעונים על הקיר. "בטח שלא " אומר הגבוה ונוקש על בטנו "איך אפשר לעבוד בבטן ריקה?". האמת, האיש צודק. אני הופך את הכיסים במבוכה ולאחר שאני בטוח שיש לי מספיק כסף אני רץ להביא להם ארבע מנות פלאפל לפני שמ "בצלם" באים לשאול שאלות.

הסיפור הזה יכל היה להיות מצחיק אילולא היו מעורבים בו יצרים. בשלוש וחצי אספו השניים את כלי העבודה, חטפו ממני את שכרם ורצו לכיוון הכללי- קלקיליה. עוד אני פוסע לבדי בחצר, בועט בתסכול בחצץ ומנסה לשכנע את עצמי שאולי הדרך הנכונה להתמודד עם שכני המרגיז היא לא להתחרות בגינתו אלא פשוט לשטח אותה, והנה, מעברו השני של השער ניצב לו צמד חדש – ואף נאה יותר מקודמו. "צריך גנן?" שואל הגבוה עם השפם "כדאי לך" אומר הנמוך ומחייך אלי חיוך שכולו אבנים טובות "אתה תהיה מבסוט עד הגג כשנגמור איתך……"

התוכן כי חם במקומונט גבעתיים
איך להעביר את המסרים שלכם בדרך אפקטיבית?
תוכן שיווקי יכול לשרת אתכם בכמה פורמטים ואחד המוצלחים והטובים...
גישה עדינה לירידה במשקל לאחר לידה
חוויית ההיריון, הלידה והבאת חיים חדשים לעולם היא יוצאת דופן...
בדיקות לפני קניית דירה - מה הכרחי לעשות?
בדיקות לפני קניית דירה נעשות למטרות שונות, ובין היתר, לטובת...
יועץ עסקי מומלץ
קידום ופיתוח של עסק הוא לא דבר פשוט, בייחוד במדינתנו...
פרקט spc
עולם הפרקטים הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות והרבה יותר אנשים...
לחבר בין ההיסטוריה לבין ההווה היהודי
מדינת ישראל היא נס גלוי וככל שאנחנו מתחברים יותר להיסטוריה...
איך תבחרו מעצבת פנים מומחית?
תכנון ייחודי לכל נכס בשביל לתכנן את הבית שלכם, העסק או...
מדוע חשוב למצוא מוסך טוב, אמין וזו שיענה לכל הצרכים שלנו בנוגע לרכב
מתי אני צריך עזרה של מוסך לצערנו כפי שכולנו ראינו בתוכניות...
מה הקשר בין בטיחות מזון לבין רישיון עסק?
בטיחות מזון חוק רישוי העסקים בישראל קובע לכל בעל עסק שעוסק...
כל היתרונות של מדפסת ברקוד בעסק!
מדפסת ברקוד ההבדל בין מדפסת ברקוד משרדית קטנה לבין מדפסת תעשייתית...