בדיוק לפני 122 שנה נולדה ריה בלובשטיין אבל כולנו מכירים אותה כרחל. "רחל המשוררת" או "המשוררת רחל", ככה, בלי שם משפחה, רק שם פרטי, כי היא הייתה ותשאר ה-משוררת !
מהו סוד קסמה של רחל? למה שיריה פועמים בדמינו ובהוויתנו גם היום? התשובה כנראה טמונה בצמד המילים: פשטות וכנות. שיריה של רחל מבטאים חוויות אישיות שהקורא יכול בקלות להזדהות איתן וכמו שביאליק היטיב להסביר: "מצוּר לְבָבָהּ חָצְבָה אֶת הַנִיבים הפשוטים וְהַכֵּנים, הראשוניים והמקוריים, צְלוּלים וְקוֹלעים ומחוברים לַשורשים וְלַמולדת".
רחל הגיעה לארץ בשנת 1909 כ"עולה חדשה". היא לא שלטה בעברית אבל התנ"ך היה לה מקור נאמן ללימוד השפה ומהתנ"ך שאבה השראה לכתיבת שיריה: "הן דמה בדמי זורם, הן קולה בי רן, רחל הרועה צאן לבן, רחל אם האם" (השיר "רחל")
מתי החלה רחל לכתוב שירים?
רחל לא כתבה שירים בדגניה (להוציא שיר אחד). היא שהתה בחצר כנרת בסך הכל פחות משנתיים אך תקופה זו הייתה מאוד משמעותית בחייה. בחצר כנרת למדה "לנגן במעדר ולצייר במגרפה" כפי שהדריכה אותה מורתה חנה מייזל, כי הרי רצתה ללמוד באיטליה ציור, אבל זנחה את חלומה לטובת אהבת החקלאות ובניית הארץ .
רחל הייתה נערה מלאת חיים, תוססת, בעלת חוש הומור ומאוד נוכחת הן בתקופת חצר כנרת והן בתקופת לימודיה בטולוז שבצרפת. חייה הפרטיים היו מורכבים, מלאי הפכים וניגודים, בדיוק כמו שכתבה באחד משיריה: " סער ודומי צהל ובכי פצע וצורי נחת ודווי" (זמר).
יש דיבורים ש….. כן, זה נכון. כנערה צעירה גם ידעה אהבות סוערות; הראשון היה נער יפה תואר, נקדימון אלטשולר, הצבר הראשון של רחובות. זו הייתה אהבת נעורים סוערת ונפלאה, אהבה ראשונה אותה תישא רחל איתה כל חייה. אחריו היה נח נַפְתולְסקי, איש העלייה השנייה שרצה לשאת את רחל לאישה אבל היא התלבטה….. הרומן שלה עם זלמן שז"ר היה ידוע לכל. שז"ר אהב את רחל אהבה עזה בכל נימי נפשו אבל היה "מחוייב" לרחל אחרת, רחל כצנלסון שאותה אף נשא לאישה. אבל האהבה הגדולה והמשמעותית של רחל הייתה למיכאל ברנשטיין, סטודנט להנדסת חשמל אותו הכירה בעיר טולוז בתקופת לימודיה שם. רחל ומיכאל תכננו להתחתן אולם מלחמת העולם הראשונה שמה לאל את תוכניותיהם.
את כל שיריה כתבה רחל ב-6 השנים האחרונות לחייה. לבדה, בחדר הכביסה שהפך לחדרה הקטן והדל, על הגג ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב. חולה בשחפת פתוחה, נוטה למות כותבת רחל את הביוגרפיה השירית שלה ברטרוספקטיבה ובהמון געגועים לתקופה שהייתה וחלפה.
