ד"ר לאו קראוס מתדורר בבית אניטה מילר כהן מזה עשר שנים.
חגיגת המאה בבית ההורים התקיימה בהשתתפות כל דיירי הבית, חברי הצוות ומשפחתו הענפה של ד"ר קראוס, אשר הכינה סרט על פועלו וחייו.
המסיבה החלה בארוחת ערב חגיגית ובהמשך בהתכנסות באולם התרבות. וועד הדיירים בירך ואף העלה תרומה למפעל לעזרה הדדית של ארגון יוצאי מרכז אירופה לכבודו של ד"ר קראוס.
ד"ר קראוס, האיש שנשא את דגל המכבייה ה-4, נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1907, בתקופת הקיסר פרנץ- יוזף, ששלט בקיסרות האוסטרו-הונגרית. למד בבי"ס יסודי ברייכנברג בתקופת מלחמת העולם ה-1. משם עבר לפראג להמשך לימודיו באוניברסיטה ע"ש קארל. סיים לימודיו עם תואר ד"ר למשפטים. אחר כך גוייס לצבא הצ'כי, בו שירת בתפקיד קצין בחיל הפרשים. הספיק לשמש עורך דין פרטי לפני פלישת היטלר לצ'כיה, במלחמת העולם השנייה.
בניגוד לדעת אביו היה מגיל 8 היה פעיל ציוני. הלך ל"תכלת-לבן" ברייכנברג, היה בין מייסדי ה"גיבור" ופעיל מרכזי ב"מכבי" רייכנברג ופראג. היה מתעמל ומדריך ב"מכבי". לאות הכרה בפעילותו במכבי עולמי, כובד בנשיאת דגל במכבייה ה- 4 , בשנת 1958.
כשהיטלר הגיע לפראג – החל את עבודתו ב- Palestina Amt – המשרד הארץ ישראלי של יהודי פראג. שימש שם ראש המחלקה המשפטית ותפקידו היה לארגן את העלייה הבלתי לגאלית לארץ (מבחינת הבריטים ולא הגרמנים), כל יהודי שרצה לצאת מצ'כיה, חוייב להתייצב עם מסמכים מתאימים ולקבל אישורים מהאס-אס ליציאה. ארגון ומילוי נכון של המסמכים, כמו גם ליווי היהודים למשרד ה-אס-אס היו בין תפקידיו. בנוסף, הוא אירגן הברחת יהודים אל מעבר לגבולות, כאלה שה-אס-אס חיפשו אחריהם.
הוא דגל ברעיון ש"קברניטים לא עוזבים את האוניה בשעת טביעתה". לכן, לא הצטרף לעליה לארץ באחת הקבוצות שארגן, למרות שחשש, כי יאסרו אותו.
ד"ר קראוס נאסר ונשלח, ב-יולי 1943 לטרזיינשטאט, יחד עם אשתו הראשונה. שם שימש בורר במשרד הבריאות היהודי, שהוקם במחנה. עיקר הטיפול היה שמירה על אינטרסים של החולים ובנושאי גניבת אוכל וחפצים מחולים, ומניעת העברת האסירים שנתפסו בגניבה לידי הגסטאפו שכן דינם היה מוות.
באוקטובר 1944 הועבר לאושוויץ, ומשם לעבודת כפייה בבית חרושת לנשק בבוכנוולד. בימים האחרונים של המלחמה הועבר לדכאו, בגרמניה ומשם שוחרר על ידי האמריקנים.
חזר לפראג ופגש את אשתו הראשונה, שם גם נולדה בתו דינה. שהה כשנתיים בבתי חולים בגלל שחלה בשחפת וטיפוס.
בשנת 1948 עלה ד"ר קראוס לארץ, מיד לאחר הכרזת המדינה. הגיע לנהריה, עיר היקים, שם שימש סבל בתחנת האוטובוסים, מנקה חופים ושאר עבודות ניקיון.
ב- 1958 נשא לאשה את אשתו השנייה (אחרי שהתגרש מאישתו הראשונה), אמץ לחיקו את שלושת ילדיה. בסך הכל יש לו 4 ילדים, 8 נכדים ו-9 נינים ועוד אחד בדרך.
כיום מתגורר קראוס בבית הורים ע"ש אניטה מילר ברמת חן, בחדר עצמאי, עדיין צלול יחסית. מתקשה בהליכה, ראייה ושמיעה, אך מעודכן בכל הפרטים בחיי היום יום של המדינה.
