לפני כמה ימים הלכה לה פזית לסניף הדואר שליד ביתה ברמת גן. בסך הכול רצתה פזית לשלוח מכתב אבל זה היה בלתי אפשרי. בסניף הדואר ברח' האצ"ל ברמת גן, עבדו שתי פקידות בסך הכול וניסו לתת שירות ליותר מ-200 איש שעמדו שם וחיכו. ביניהם זקנים, מוגבלים, נשים בהריון וילדים. המחזה היה מזעזע. אפילו מים לא הציעו לאנשים.
פזית שחוותה את הסיוט על בשרה, עמדה שעות והתייבשה, הבינה שהמצב בלתי אפשרי, שלפה את הסלולרי שלה והתחילה לצלם ולהקליט את האנשים בסניף. במהלך ההמתנה כשראתה פזית שאפילו מים לא מוגשים לכל המחכים, היא הלכה הביתה וחזרה עם בקבוקי מים וכוסות בשביל לחלק לכל אותם אנשים שהמשיכו לעמוד מותשים בתור.
כשהגיעה הביתה התיישבה על המחשב וכתבה פוסט מתוסכל בדף הפייסבוק שלה ובדף הפייסבוק של דואר ישראל. הפוסט של פזית זכה תגובות מעולות ואילו הפוסט שבדף הדואר… נמחק.
התסכול והכעס שלא נתנו מנוח, יוצאים כעת בקליפ "פוסט מושר". הקליפ והשיר נוצרו יחד עם עידן, בעלה של פזית, שהיה עד לסערת הרגשות בה הייתה כשחזרה מהדואר (שלוש שעות בשביל מכתב). התוצאה שהתקבלה היא סיפור אנושי אוטנטי שכולנו מכירים וסובלים ממנו.
