כל שנה אנחנו שומעים על נערים וילדים משחיתים או גונבים עצים, ואף כאלה המתעללים בבעלי חיים לא עלינו. וגם המתקרבים אל האש ונכווים לא עלינו.התורה אסרה בבל תשחית כל דבר שיש ממנו הנאה או תועלת לבני אדם. אמרה התורה “כי תצור אל עיר… לא תשחית את עצה” (דברים כ’ י’) לאו דוקא, דהוא הדין לכל דבר שהוא הפסד, והפסדו מרובה על שכרו (ספר יראים שפ”ב).
התורה אסרה התעללות בבעלי חיים. יש להם תרבות ויש להם בעלים. הרמב”ם פסק שאיסור צער בעלי חיים מן התורה הוא.ל”ג בעומר נחשב חצי יום טוב. יהודים מארץ ישראל ואף מסוריה וממצרים מרוקו קוקז או פרס היו עולים בל”ג בעומר למירון, אל קבר התנא מהדור השני, רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר הקדוש. הוא ספר הקבלה הראשון ובסיס ויסוד מוצק לתורת הקבלה. סבי ראש הישיבה, היה אומר: היודע את ספר הזוהר יכול לגלות בו את עתידו.
בליל ל”ג בעומר היו עושים הילולא לזכרו, מדליקים מדורות שרים ורוקדים והיו משליכים לתוכם מטפחות משי יקרות ערך, צעיפים ומגבעות, להראות שגם אנחנו תלמידיו מוכנים ללכת בדרכו, להתערטל מן החומר, להינזר מהנאות החיים כפי שהוא ובנו רבי אלעזר נהגו. כידוע, הם חיו במערה כמלאכים, מנותקים מהבלי העולם הזה במשך שלוש עשרה שנים וכתבו את ספר הזוהר ליודע חן (חכמת הנסתר). ועוד, ההילולא באה כדי להודות לה’ על שמסר לתלמידיו, לפני מותו, סודות ורמזים קדושים. רק אחרי ארבעים שנה הופץ ספר הזוהר הקדוש. רק בודדים, אם בכלל, מסוגלים לרדת לעמקי סודותיו ורמזיו.
רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, יחד עמו תכנן את מרד בר כוכבא בימי אדרינוס קיסר, בשנים 132-136. אלה שלושת השנים האחרונות של עצמאות היהודים בארץ לפני הגלות עד הקמת מדינת ישראל אחרי כאלפיים שנה. המרד דוכא ביד קשה ורבי שמעון ובנו רבי אלעזר ברחו מפני הרומאים והסתתרו במערה. לאחרונה קמו “מורים לקבלה” שאין מבינים אף אות בספר ומאחזי עיניים להבין סודותיה ואסור לשמוע דברי סילופם. לא בכדי אסרו חכמים ללמוד את ספר הזוהר אלא לצדיקים זקנים המתנזרים מהבלי העולם הזה ואחרי שמילאו כריסם בש”ס ופוסקים. רק לאלה מותר להיכנס לפרד”ס.
